בש"פ 732/02 עאדל אבו עייש נ. מדינת ישראל

1.ניתן להבין ללב הערכאה הראשונה בהחלטתה לקיים את הדיון בהעדר המשיבים ובא-כוחם. יומנו של בית המשפט אינו נשלט על ידי הצדדים והסכמותיהם, ואין להעמיד את בית המשפט בפני עובדות מוגמרות.

2.שמעתי את טענות הצדדים לגוף הענין. לגבי העורר מס' 1, אין אני רואה שום מקום להתערב בהחלטתה של הערכאה הראשונה לחלט את מלוא הערבות. אני מניחה שאם תהיה הרשעה בעבירה נשוא האישום החדש יובא חילוט זה בחשבון בעת מתן גזר הדין.

3.אשר לעוררים 2-3: מכל אחד מהם חולטו 50,000 ש"ח. בא-כוח המדינה הסכימה בהגינותה, שעוררים אלה, כנכבדי הכפר, "גוייסו" להשכין שקט ולחתום על ערבויות. בנסיבות אלה, ההחלטה בדבר גובה החילוט נראית לי מוגזמת. אני מורה על חילוט של 2,500 ש"ח מכל אחד מהעוררים האמורים.

4.עררו של העורר 1 נדחה. עררם של העוררים 2-3 מתקבל לענין גובה הסכום המחולט.