בש"פ 7331-23 בש"פ 7331-23

1.לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 27.9.2023 (השופט א' נחלון) ב-מ"ת 64406-06-23 במסגרתה הורה על שחרור המשיבה למעצר בית במחנה הפליטים שועפאט.

2.נגד המשיבה הוגש כתב אישום הכולל שני אישומים. באישום הראשון מיוחסות למשיבה עבירות לפי סעיפים 328ג סיפה לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) ו-368ב(א) סיפה לחוק (עשרות עבירות), קרי, התעללות בקטין חסר ישע על ידי אחראי ותקיפת קטין חסר ישע על ידי אחראי הגורמת חבלה של ממש. באישום השני מיוחסת למשיבה עבירה של תקיפת קטין חסר ישע על ידי אחראי הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 368ב(א) סיפה לחוק (7 עבירות).

3.בתמצית יצוין, כי מעובדות כתב האישום עולה כי המשיבה עבדה כמטפלת בגן ילדים בירושלים (להלן: הגן) שבו כ-35 פעוטות בטווח גילאים של גיל לידה עד 3 שנים. במסגרת תפקידה, המשיבה הייתה אחראית, בין היתר, על שכבת הגיל הצעירה, מגיל לידה עד גיל שנה וחודשיים. במהלך התקופה הרלוונטית לכתב האישום, ובהזדמנויות רבות, המשיבה ביצעה מעשי התעללות ותקיפה, שגרמו לתינוקות מכאוב וחבלות, וזאת בזמן שהיא אחראית עליהם. מבלי לפרט את המעשים המתוארים בכתב האישום, בין היתר מחשש לפגיעה בפרטיות וצנעת הפרט של הקטינים, אסתפק רק בלומר כי המדובר הוא במעשים חמורים ביותר.

4.יחד עם הגשת כתב האישום נגד המשיבה הוגשה בקשה למעצרה עד תום ההליכים. בבקשה נטען כי קיימות ראיות לכאורה נגד המשיבה, בכלל זה, זיהויה במצלמות, עדויות בני משפחה ותיעוד סימני פגיעה.

5.בית המשפט המחוזי דן בבקשה לאחר קבלת תסקיר מעצר, וקבע כי יש מקום להורות על שחרור המשיבה בתנאי מעצר בית ובערבויות הכוללות הפקדה והתחייבות כספית של המשיבה ושל מפקחים מטעמה.

6.בערר דנן, באת-כוח העוררת ציינה כי קיים חשש אינהרנטי מהימלטות המשיבה מפני אימת הדין, בהיותה תושבת איו"ש אשר נעדרת אשרת שהייה בישראל, ובשל קשריה המשפחתיים המשמעותיים באיזור זה. כמו כן, נטען לפניי כי אין בערבויות שנקבעו בבית המשפט קמא כדי לאיין את החשש מהימלטות המשיבה.

7.בא-כוח המשיבה טען לפניי כי מצבה הכלכלי קשה, וציין כי ניתנה התחייבות בסך 40,000 ש"ח מצד כל אחד מהמפקחים. כמו כן, נטען כי המשיבה שיתפה פעולה והסגירה את עצמה להליך המעצר וכי משפחתה הגרעינית מתגוררת בישראל.

8.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, השתכנעתי שיש ממש בערר ועל כן, הערר מתקבל. כתב האישום שהוגש נגד המשיבה מפרט בהרחבה את המסד העובדתי הלכאורי שבגינו מיוחסות לה עבירות כמפורט לעיל, ובנסיבות העניין אכן קיים חשש של ממש להימלטות מאימת הדין. לא ניתן לאיין חשש זה באמצעות הערבויות שנקבעו, ומשכך, אני מורה על הארכת מעצרה של המשיבה עד לתום ההליכים נגדה. יחד עם זאת, היה וההליך הפלילי בעניינה של המשיבה לא יסתיים בתוך שישה חודשים מהיום, בית המשפט קמא ישוב ויבחן את שאלת המשך מעצרה עד תום ההליכים.