בש"פ 7332/13 מדינת ישראל נ. פלוני

1.

במישור הפורמאלי, החלטה זו נסבה על בקשה שנייה להארכת מעצרם של המשיבים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) בצירוף סעיף 10יג לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: חוק הנוער ) ב-45 ימים נוספים החל מיום 8.11.2013 או עד למתן פסק דין בת"פ 46086-03-13 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם. על כך ניתן להוסיף, אף זאת במישור הפורמאלי, כי בסופו של דבר ניתנה הסכמה לבקשה. בשלב זה ניתן היה לכאורה לסיים את כתיבת ההחלטה. עם זאת, כפי שאפרט בהמשך הדברים, הדיון בבקשה חשף מציאות מטרידה של תהליך הידרדרות של קטינים, המגיעים מרקע אישי קשה.

רקע והליכים קודמים

2.

שני המשיבים הם קטינים, ממוצא אתיופי – המשיב 1 הוא כבן 16 ואילו המשיב 2 הוא כבן 18. כתב האישום שהוגש נגדם מקורו באירוע של תקיפה אלימה שהתרחש בתא בכלא אהלי קידר, בעת שריצו בו עונש מאסר בן חודש ימים בגין עבירת היזק במזיד (שריפת מזרון בעת ששהו בחלופת המעצר במתקן "שיטה"). על פי המתואר בכתב האישום, המשיבים תקפו את חברם לתא כיוון שחשדו שעבר עבירת מין כלפי קטינה, תוך הפעלת אלימות קשה במשך שעות ארוכות (לרבות הכאתו בחפצים כבדים, ביצוע חתכים עם סכין גילוח ושריפת סיגריות בוערות על ידיו). כל זאת, תוך השפלתו והפניית איומים כלפיו.

3.

בעקבות הבקשה שהוגשה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים נגדם הוכנו בעניינם תסקירים, ומשניהם עלתה תמונה מדאיגה של נערים הנמצאים במצוקה ובסיכון גבוה להידרדרות. המשיב 1, שעלה לישראל אך בשנת 2008, חווה משבר קליטה וכן קשיים רגשיים ולימודיים, אך כיום מצהיר על רצון לשינוי בחייו. המשיב 2 מאופיין ברמת אינטליגנציה נמוכה ובחוסר הבנה של חומרת מעשיו, סובל מקשיים רגשיים רבים ואף גדל ללא תמיכה וסמכות הורית. המשיב 1 נמצא בהמתנה ממושכת להתפנות מקום במעון "מצפה ים" ואילו המשיב 2 מסרב להשתלב בכל מסגרת מחוץ לביתו. עניינם של המשיבים כבר הגיע אל בית משפט זה מספר פעמים בערר שהוגש (ונדחה) על מעצרו של המשיב 1 (בש"פ 3422/13, השופט י' דנציגר ) והארכת המעצר הראשונה של שני המשיבים (בש"פ

6139/13, השופט ח' מלצר ).

הדיון שהתקיים בפני

4.

בדיון שהתקיים בפני הובהר כי המשיב 1 יוכל להשתלב במעון "מצפה ים" בעוד פרק זמן שלא יעלה על 60 יום. לעומת זאת, המשיב 2 דבק בהסתייגותו מהשתלבות במסגרת חוץ-ביתית.

5.

באת-כוחו של המשיב 1 מסרה כי היא מסכימה להארכת מעצרו של המשיב 1 בכפוף לכך שעם התפנותו של מקום במעון "מצפה ים" כאמור (תוך 60 יום או פחות מכך) הוא יועבר מן המעצר למסגרת זו. הסדר זה היה מקובל גם על דעת בא-כוח המבקשת, ובלבד שלא יתרחש שינוי נסיבות בתקופה שתחלוף עד אז (בכל הנוגע למשיב 1 ולהתנהגותו). בא-כוח המבקשת הסכים אפוא לכך, בכפוף לכך ששירות המבחן יעדכן אודות המעבר הצפוי של המשיב 1 למעון כך שאם יחול שינוי נסיבות ניתן יהיה להקדים ולפנות לבית המשפט בעניין זה.

6.

בא-כוחו של המשיב 2 מסר כי הוא מסכים להארכת מעצרו של המשיב 2, תוך שהוא חוזר ומביע את צערו על כך שלא נמצאה הדרך לסייע למשיב 2. הוא ביקש להביע את תקוותו שחרף עמדתו של המשיב ייעשה מאמץ נוסף לגייס את שיתוף הפעולה שלו להשתלב במסגרת שתוכל לפתוח לו צוהר של תקווה.

החלטה ובשולי ההחלטה

7.

באשר למשיב 1 אני מורה על הארכת מעצרו ב-45 ימים נוספים החל מיום 8.11.2013 או עד למתן פסק דין בת"פ 46086-03-13 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם, בכפוף לכך שעם התפנות מקום עבורו במעון "מצפה ים" הוא יועבר לשם על-ידי שירות המבחן. שירות המבחן ימסור הודעה על המעבר הצפוי לפרקליטות עד 5 ימים לפני מועד המעבר הצפוי.

8.

באשר למשיב 2 אני מורה על הארכת מעצרו ב-45 ימים נוספים החל מיום 8.11.2013 או עד למתן פסק דין בת"פ 46086-03-13 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם. החלטה זו היא מחויבת המציאות בשים לב לכך שתסקיר המבחן האחרון בעניינו הוכן אך לפני שבועיים, ועולה ממנו כי המשיב 2 חזר וסירב לשתף פעולה עם כל חלופה שהוצעה לו. לצד זאת, ומבלי לקבוע כל צו אופרטיבי, נראה לכאורה שהיה רצוי לבחון אפשרות לבדיקה נוספת של גורמי הטיפול את עניינו של המשיב 2 ולנסות לדבר על ליבו, לפנים משורת הדין, בשים לב גם לכושר ההבנה הדל שלו ולהעדרה של כל תמיכה משפחתית. המשיב 2, כמו גם המשיב 1, הם בחורים צעירים בראשית חייהם המגיעים מרקע קשה. בעת הזו, דומה שהדלתות הולכות ונסגרות בפני סיכוייהם לבנות להם עתיד, ונדרש כל מאמץ לסייע בידם לשוב ולהעלות את מסלול חייהם אל דרך שיש בה תקווה.