בש"פ 7337-23 בש"פ 7337-23

1.בפניי ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט נ' סילמן) מיום 27.9.2023 ב-מ"ת 4099-06-22, בה הורה על מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני ובתנאים נלווים.

2.באת כוח העוררת בהודעת ערר מנומקת, ובטיעונים מפורטים, טענה כי שגה בית המשפט קמא עת שהורה על העברת המשיב למעצר בפיקוח אלקטרוני ובתנאים נוספים. זאת, נוכח המעשים המיוחסים למשיב בכתב האישום, אשר לשיטתה בוצעו והסלימו תוך פרק זמן קצר של 11 ימים, ואשר יש בהם כדי להעיד על אובססיביות ועל קנאתו של המשיב כלפי מתלוננת.

בנוסף, הפנתה לאמור בתסקירי שירות המבחן, וטענה כי קיים סיכון שהמשיב לא יעמוד בתנאים המגבילים של חלופת מעצר, נוכח "מאפייני אישיותו" כהגדרתה, וכי חלופת המעצר אינה נותנת מענה לצורך באיון מסוכנותו של המשיב, אף בהינתן המרחק הגיאוגרפי ממקום מגוריה של המתלוננת.

3.בטיעוניה בפניי, עמדה באת כוח העוררת בהרחבה על נימוקי הערר שבכתב; הפנתה לאמור בכתב האישום על חמשת אישומי המשנה שבו – המייחסים למשיב עבירות שבוצעו לכאורה בעיקר כלפי המתלוננת; וכן עמדה על היבטים שונים שבבסיס החלטתו של בית המשפט קמא, בטענה לחולשת קביעות אלה.

4.דין הערר להידחות.

כתב האישום נגד המשיב הוגש ביום 2.6.2022. מאז, התקיימו הליכים לא מעטים אשר דנו בסוגיית מעצרו עד תום ההליכים, הן על ידי בית משפט זה והן על ידי מותבים שונים בבית המשפט המחוזי.

השופט נ' סילמן בהחלטה סדורה, מנומקת ומפורטת, תיאר את השתלשלות העניינים וההחלטות אשר ניתנו בעניינו של המשיב – בבית משפט זה כמו גם בבית המשפט המחוזי, ועשה זאת עקב בצד אגודל.

5.כעולה מההחלטה מושא הערר שבפניי, השופט קמא לא התעלם ממכלול ההיבטים להם טוענת העוררת בערר זה – הן בכתב והן בעל פה, ואף נתן לכך ביטוי בהחלטתו, תוך שהדגיש כי אכן מדובר במקרה קשה – שכן, התסקירים בעיקרם שליליים ומלמדים על אובססיביות וקנאה. השופט קמא אף ציין בלשונו כי "המשוכות הנדרשות למעבר רחוקות מלהיות פשוטות". ואולם, הוסיף כי "חרף זאת, [...] סבורני כי גם אם בדוחק, ניתן להעדיף מעצר באיזוק על פני מעצר ממשי". השופט קמא פנה לבחינת מכלול השיקולים שניצבו בבסיס החלטתו, בכללם, צוין כי מדובר במשיב כבן 57, המצוי במעצר מזה כ-16 חודשים. אולם, נקבע כי למרות שהמעשים המיוחסים למשיב הם חמורים, ואופיים אף מלמד על מסוכנות – יש בחלוף הזמן כדי לשנות את נקודת האיזון.

6.החלטתו המפורטת של השופט נ' סילמן מונה 8 נסיבות אשר הביאו אותו להורות על חלופת מעצר בענייננו, ולא מצאתי דופי בנסיבות אלה. לצורך האמור לעיל, אפנה לקביעת חלופת מעצר מרוחקת מאוד (כ-130 ק"מ); להיותה מעובה באיזוק; לסיום עדותה של המתלוננת בתיק וכך גם של עדי התביעה המרכזיים. עוד אוסיף את מצבו הרפואי של המשיב, ואת אי שלילת המפקחים שקבע בסופו של יום.

7.יוצא מהאמור, כי לא נעלמו מעיניו של השופט קמא מכלול הנסיבות אשר יש בהן כדי לעורר מחשבה אם נכון לפנות לחלופה של הארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, אם לאו. לפיכך, איני מוצא לנכון להתערב בתוצאה אליה הגיע בסופו של דבר בית המשפט קמא, באשר היא נותנת מענה למכלול הקשיים שיש בפנייה לחלופת מעצר.

8.אשר על כן, הערר נדחה. יחד עם זאת, אם המשיב יפר תנאי מהתנאים שנקבעו בעניינו – ייעצר לאלתר.