בש"פ 7353/00 מדינת ישראל נ. ולדימיר רחמימוב

1.על המשיב ועל שני אחרים הוגש בבית משפט השלום בתל אביב-יפו כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לבצע פשע, תקיפה לשם גניבה בנסיבות מחמירות וגניבה. לפי הנטען ניגשו השלושה לעובר אורח בתחנה המרכזית בתל אביב, ואחרי שהציגו את עצמם כשוטרים דחפו אותו לתוך אחד הרציפים וגנבו מכיסו מכשיר טלפון וארנק שהכיל כרטיסי טלכרד, שטר כסף ושרשרת זהב. מלכתחילה הורה בית משפט השלום לשחרר את המשיב בערובה ובתנאי ש"ישהה בתנאי מעצר בית מלא תחת פיקוח". המשיב לא הציע לבית המשפט פיקוח הולם ולפיכך הוא עצור עד היום הזה, במשך תשעה חודשים חסר יום אחד.

משלא נסתיים משפטו תוך התקופה הנזכרת מבקשת המדינה בבקשתה שלפני לעצור את המשיב למשך תשעים ימים נוספים. עם זאת נאמר ברישא של הבקשה כי "המבקשת אינה מתנגדת לשחרורו של המשיב ממעצר בתנאים הולמים, אשר יהיה בהם כדי למלא אחר מטרת המעצר". בדיון לפני הוסיף בא כוח המדינה שאם יערוב אחד מהוריו של המשיב, שבדירתם הוא מתגורר, או אחד משני אחיו המתגוררים עמו שם, לכך שהמשיב יקיים את תנאי השחרור, יסכים לשחרורו בערובה. באת כוח המשיב הודיעה שאיש מבני המשפחה הנזכרים אינו מסכים לקבל על עצמו את הפיקוח על המשיב.

2.מעצרו ותנאי שחרורו של המשיב נדונו פעמים מספר על ידי כל הערכאות. לאחרונה דן בכך חברי הנכבד השופט מ' חשין, בהחלטה מפורטת מיום 28.3.00, שבה הורה לעצור את המשיב. לפיכך פטור אנוכי מלחזור מלדון בשאלות אם יש ראיות לכאורה, אם מתקיימת עילת מעצר ואם יש מקום לחלופה למעצר. אעיר כאן כי לאור מסוכנותו היתירה של המשיב, כפי שהיא עולה מנסיבותיהם של מעשי העבירה ומעברו הפלילי, מסופקני אם היה מקום לחלופה למעצר מלכתחילה. אולם, בין כך ובין כך, מסכימה המדינה לשחרר את המשיב והשאלה היחידה שנותרה להכרעה היא אם יש לשחררו ללא פיקוח.

אוסיף כאן, לענין מהלכו של המשפט, כי עד כה נשמעו כל עדי התביעה, למעט עד אחד. בשלב זה יש צורך לשמוע את העד, טיעון משפטי בדבר קבילות אימרותיו והודעתו של המשיב, וכמובן את הראיות מטעם המשיב. המשך המשפט נקבע ליום 2.11.00.

3.אכן, עד כה התנהל המשפט באטיות - וככל הנראה, בשל הקושי לתאם עם הסניגורים את מועדי הישיבות - וחוששני שגם סיומו אינו נראה בעתיד הקרוב. אולם, אין בכך כדי להצדיק את שחרורו של המשיב בתנאי של "מעצר בית", בלי כל פיקוח שיבטיח את קיומו של תנאי זה. אעיר כאן כי העובדה שבני משפחתו של המשיב המתגוררים עמו אינם מוכנים לקבל על עצמם את הפיקוח עליו מעוררת כשלעצמה ספיקות בדבר יעילות קיומו של התנאי.

4.לפיכך אני מאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים מיום 20.10.00, או עד מתן פסק הדין בת"פ 5423/00 של בית משפט השלום בתל אביב-יפו. אם יקיים המשיב את תנאי השחרור ניתן יהיה לשחררו, כאמור לעיל, לפני כן.