בש"פ 7355/97 נחשון גוב נ. מדינת ישראל

בית משפט השלום לא נעתר לבקשת המשיבה לעצור את העורר עד תום ההליכים והורה על שיחררו בתנאים. בית המשפט המחוזי, בערר שהוגש על ידי המשיבה, הורה על מעצרו, בקובעו, שאין מקום לשחרר את העורר בתנאים כפי שעשה בית משפט השלום. על כך הערר שבפנינו.

נסיבות ביצוע העבירות על ידי העורר, חמורות הן ביותר. בית משפט השלום כינה את המעשה: "חמור, בזוי, בריונות של ממש" וכזה אכן היה.

העורר ביחד עם אחר, תקפו את המתלונן, שהיה בן 61 שנים, ללא מניע סביר וללא התגרות מצדו. האחר דקר את המתלונן בחזהו, כשהעורר תורם את חלקו בבעיטות בבטנו של המתלונן, המוטל על הקרקע לאחר הדקירות. הפציעה חייבה ניתוח ואישפוז למשך שבוע ימים.

עוד הואשם העורר בכך, שבאותה הזדמנות אגב תקיפתו של המתלונן, גנבו השניים ממנו שרשרת וטבעת. "אשמתו" של המתלונן הייתה נעוצה בכך, שבטיילו לתומו עם כלבו, חש לעזרת חברתו של העורר שהותקפה על ידי העורר. כתוצאה מכך, ארבו לו העורר והאחר ליד ביתו ותקפוהו כאמור.

הסניגור המלומד טען, כי לא מיוחסת לעורר דקירת המתלונן, אלא רק בעיטות שבעט בו לאחר מעשה ושלא גרמו לו לפגיעה של ממש. אינני סבורה שזוהי התמונה הנכונה למה שארע. על פי כתב האישום, חברו העורר ואחר יחד, למעשה בריונות אלים של תקיפה וגניבה ואין זה משנה מי מהשניים נעץ את הנשק הקר בגופו של המתלונן ודקרו. העורר, לא זו בלבד שלא חש לעזרתו של המתלונן המוטל פצוע על הקרקע, אלא מצא לנכון לבעוט בו ולגנוב ממנו את אשר נגנב. כל זאת על פי כתב האישום.

נכון קבע בית המשפט המחוזי כי מעשים אשר כאלה, מעידים על מסוכנותו הרבה של העורר לשלום הציבור. מי אשר אינו נרתע מלהשתמש באלימות לשמה כנגד אדם תמים שאינו מהווה כל איום לגביו, מסוכן לציבור, ואיננו ראוי להפעלת חלופת מעצר נגדו. יש להגן על הציבור מפניו על ידי מעצרו בפועל. זאת ועוד, לעורר שורה של עבירות קודמות רבות, ביניהן עבירות רכוש, אחזקת נשק, ניסיון להצית ועוד. עברו מעיד עליו שאין הוא מכבד את החוק ושאין לתת בו אימון, מה עוד, שכאשר ביצע את העבירה המיוחסת לו, היה הוא נתון במבחן והיה תלוי נגדו מאסר על תנאי שהוארך בשנתיים בגזר דין מ19.2.97-. גם אלה לא השפיעו כדי להרחיקו ממעשי אלימות ומדרך הפשע כמיוחס לו בכתב האישום. חברו כאן יחד אלימות, אכזריות, שימוש בנשק קר והתנהגות חסרת רסן לשמה.

במצב דברים זה, מוצאת אני כי יש לדחות את הערר והוא נדחה בזה.