בש"פ 7363/07 מדינת ישראל נ. מיכאל שריקי

1.

המשיב עומד לדין בבית המשפט המחוזי בירושלים בעבירות אינוס, מעשי סדום, איומים, תקיפה הגורמת חבלה בנסיבות מחמירות, תקיפה הגורמת חבלה והיזק בזדון. כתב האישום הוגש ביום 7.12.06, וביום 14.1.07 הוחלט על מעצרו עד תום ההליכים.

משפטו טרם הסתיים, ומשחלפו תשעה חודשים מיום מעצרו מבקשת המדינה להאריך תקופת המעצר בתשעים ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

על פי הנטען באישום הראשון, ביצע המשיב בכוח מעשה סדום אנאלי באשתו המתלוננת, תוך פציעתה. לאחר מכן שב וביצע בה מעשי אינוס שכאלה ארבע פעמים נוספות על אף התנגדותה, ותוך שהוא מודיע לה כי "...אני אעשה בגוף שלך מה שאני רוצה, הגוף שלך הוא שלי". עוד נטען, כי ביצע בה מספר מעשי אינוס נוספים.

באישום השני נטען, כי פעמים רבות היכה את ארבעת ילדיו, נשך את בנותיו הקטינות ואיים עליהם. הוא גם היכה את המתלוננת פעמים רבות, בעט בה והיכה בה באגרופיו.

שמיעת הראיות במשפטו הסתיימה (ביום 12.6.07). הצדדים סיכמו את טענותיהם (ביום 5.7.07) והכרעת הדין אמורה להינתן ביום 21.10.07.

2.

מהמפורט בבקשה שבפני ומנספחיה, עולה כי בירור המשפט לגופו התעכב תקופה ממושכת כתוצאה מבקשות המשיב והתנהלות הסנגוריה. המשיב החליף מספר פעמים את ייצוגו, וכל החלפת ייצוג שכזו גררה בקשות מהמיצג החדש לדחיות נוספות בשמיעת הראיות. לאור זאת, העיכוב שחל בבירור המשפט רובץ רובו ככולו לפתחם של המשיב וההגנה.

בהחלטת המעצר עד תום ההליכים מצא בית המשפט קמא כי מסוכנותו הקשה של המשיב לאשתו המתלוננת ולארבעת ילדיהם הינה כזאת שלא תסכון לו חלופת מעצר. מסקנה זו גם התבקשה מתוך תסקירי המעצר ששללו חלופות מעצר בשל החשש מהתפרצויות אלימות של המשיב כלפי בני משפחתו.

ההגנה לא חלקה בעת הדיון בהליכי המעצר כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב בכתב האישום.

3.

עילת המעצר בגינה נעצר המשיב עד תום ההליכים עומדת בתוקפה גם לעת הזו. התמשכות ההליכים במשפטו יסודה כאמור בהתנהלות המשיב וההגנה. פרשת הראיות והסיכומים הסתיימו, והכרעת הדין אמורה להינתן כאמור לעיל ב-21.10.07.

בהינתן כל אלה – אני נעתר לבקשת המדינה, ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 7.9.07, או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 7078/06 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם שביניהם.