בש"פ 7371-23 בש"פ 7371-23

לפניי בקשה שניה להארכת מעצרו של המשיב 1 לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

1.הרקע לבקשה בעניינו של המשיב 1 (להלן: המשיב) פורט בהחלטתו של השופט א' שטיין מיום 3.4.2023 בגדרו של ערר שהגישו המשיבים לבית משפט זה (בש"פ 2545/23), ואין צורך לחזור על הדברים. אציין אך בתמצית כי נגד המשיבים, יחד עם נאשם נוסף, הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, עבירות בנשק, ירי מנשק חם וגניבה, זאת על רקע סכסוך בין המשיב לבין אשתו, במסגרתו פגעו בשניים מקרובי משפחתה. ביום 27.11.2022 הורה בית המשפט המחוזי בנצרת על הארכת מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים, ומשלא הסתיים המשפט, הוריתי בהחלטתי מיום 26.7.2023 בבש"פ 5267/23 על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים.

2.בפתח הדיון הציע בא-כוח המשיב כי יסכים להארכת המעצר כמבוקש, בכפוף להפניית המשיב לשירות המבחן, לצורך בחינת חלופת מעצר. לכך עתר גם בסיומו. ואולם לא ראיתי להיעתר לבקשתו בנקודת הזמן הנוכחית. לאורך תקופת מעצרו של המשיב הוגשו בעניינו מספר תסקירי מעצר, אשר עמדו על הסיכון הנשקף ממנו, ובפרט עת הסכסוך בין משפחת המשיב לבין אשתו ובני משפחתה – העומד בבסיס העבירות המיוחסות לו – עודנו פעיל (תסקיר מיום 22.2.2023). בתסקיר המשלים האחרון מיום 23.7.2023, ציין שירות המבחן כי להערכתו לא חלה הפחתה ברמת הסיכון הנשקפת מן המשיב, וכי גם לאחר בחינת מערך הפיקוח שנמצא מתאים, אין ביכולתו להמליץ על שחרורו לחלופת מעצר או על העברתו למעצר בפיקוח אלקטרוני. בנסיבות אלה, ולנוכח הזמן הקצר שחלף ממועד הגשת התסקיר האחרון בעניינו, אני סבורה כי טרם בשלה העת להורות על הפניית המשיב לקבלת תסקיר נוסף. בשולי הדברים יוזכר, כי בקשה דומה שהוגשה על-ידי המשיב נדונה ונדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי אך לאחרונה, וכי ביום 26.9.2023, נדחתה גם בקשתו לעיון חוזר בעניין זה.

3.לאור האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל. אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים החל מיום 20.10.2023, או עד למתן פסק דין בעניינו בת"פ 33468-10-22 בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם.