פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
7388/06
בפני:
כבוד השופטת ד' ברלינר
העורר:
ליאור זדה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי
בירושלים מיום 24.8.06 בב"ש 6785/06 שניתנה על ידי כבוד השופט מ' סובל
תאריך הישיבה: כ"ו באלול
תשס"ו (19.9.06)
בשם המבקש: עו"ד ורד
בירגר
בשם המשיבה: עו"ד דותן
רוסו
החלטה
כתב האישום בתיק זה מייחס לעורר עבירה של ניסיון שוד בנסיבות מחמירות, עבירה על סעיף 403 סיפא לחוק העונשין. על פי הנטען העורר ונאשם 2 בתיק זה ניסו לשדוד עובד של תחנת דלק שאליה נכנסו. תחילתו של הארוע בויכוח עם אותו עובד (להלן : המתלונן ) והמשכו בניסיון השוד המתואר בכתב האישום. העורר ונאשם 2 דרשו מהמתלונן שייתן להם את הכסף והתיק שברשותו, משלא נענה לדרישתם הצמיד העורר סכין לצווארו של המתלונן וגרם לו לשריטה בצוואר. המתלונן לחץ על לחצן המצוקה. התגובה לאותה לחיצה (השמעת קול מהרמקול שהיה במשרד תחנת הדלק) גרמה לכך שהעורר וחברו עזבו את המתלונן ונמלטו מהמקום.
ביחד עם הגשת כתב האישום עתרה המדינה למעצר עד תום ההליכים (ב"ש 6785/06). בית משפט קמא (השופט מ' סובל, מבית המשפט המחוזי בירושלים), בחן את חומר הראיות לפרטי פרטים ובהחלטה מנומקת קבע, כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית באשר לעורר. תשתית זו אינה מוצקה דיה כדי להותיר את העורר מאחורי סורג ובריח, אולם יש בה כדי להצדיק חלופת מעצר משמעותית. באשר לעילת המעצר היא כמעט איננה נדרשת להבהרה בהתחשב במהות ובאופי המעשה שמדובר בו. לאחר שקבע כי קיימת עילת מעצר ותשתית ראייתית, בחן כבוד השופט קמא את חלופת המעצר שהוצעה לו בתסקיר מעצר שהוכן על ידי שירות המבחן. שירות המבחן המליץ על חלופת מעצר בביתו של העורר בשילוב עם איזוק אלקטרוני. בית משפט קמא קיבל המלצה זו וקבע כי העורר יהיה בפיקוחם של הוריו בכל שעות היממה, כאשר לכך יתלווה איזוק אלקטרוני. על החלטתו של בית משפט קמא באשר לחלופת המעצר ותנאיה – הוגש הערר הנוכחי. העורר טוען כי שגה בית המשפט בהערכת הראיות וכן הוא מלין על התנאים שנקבעו, המכבידים עליו ועל הוריו. בדיון בפני, טענה הסנגורית כי בחייבו את הורי העורר להימצא לידו בכל שעות היממה, החמיר בית משפט קמא מעבר לנדרש. בתסקיר המעצר לא דרש שירות המבחן את נוכחות ההורים והסתפק באיזוק אלקטרוני. המדינה טוענת, כי אין מקום להתערב בהחלטות של בית משפט קמא, לא לעניין התשתית הראייתית ואף לא לעניין החלופה.
נתתי דעתי לטיעוני הצדדים. לא נראה לי כי יש מקום להתערב בהערכתו של בית משפט קמא לעניין התשתית הראייתית. בית המשפט בחן כל ראיה. החלטתו, כפי שנאמרה לעיל, יורדת לפרטי פרטים והיא מאזנת את מכלול הראיות אלה מול אלה. בית משפט קמא לא התעלם מהראיות "המחלישות" עליהן הצביעה הסנגורית והם מצאו ביטוי במסקנתו הסופית לפיה מדובר בתשתית המצדיקה חלופת מעצר, בהבדל ממעצר במתקן כליאה. לעניין החלופה שנקבעה- בית המשפט אימץ למעשה את התסקיר ככתבו וכלשונו. בניגוד לטענת הסנגורית שירות המבחן המליץ כי " ליאור ישהה בבית ההורים ובפיקוחם" . גם אם לא היו הדברים נאמרים במפורש, הדעת נותנת כי יש צורך בגורם מפקח על שהותו של העורר בביתו. יחד עם זאת, ניתן לבחון המרתו של מי מההורים במפקח אחר ובלבד שיוצעו שמות שיבדקו ויבחנו על ידי שירות המבחן ובית המשפט. לפיכך, אני קובעת כדלקמן :
א.
חלופת המעצר שנקבעה על ידי בית משפט קמא תישאר בשלב זה בעינה.
ב.
התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שיבחן כל מפקח אחר שיוצע על ידי העורר.
ניתנה היום,
כ"ו באלול תשס"ו (19.9.06).
ש
ו פ ט ת