בש"פ 7408-22 בש"פ 7408-22

1.לפניי בקשה ראשונה להארכת מעצרה של המשיבה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), ב-90 יום החל מיום 16.11.2022 או עד למתן פסק דין בת"פ 36642-02-22 בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם.

2.ביום 16.02.2022 הוגש נגד המשיבה כתב אישום המייחס לה עבירות של נשיאת נשק והובלתו לפי סעיף 144(ב) וסעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; והסתייעות ברכב לשם ביצוע פשע לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

3.על-פי עובדות כתב האישום, המשיבה הינה תושבת מזרח ירושלים, ובינה לבין מחמוד סלאימה; מוסטפא עלון; ומוסטפא שלאלדה (להלן: סלאימה; עלון; שלאלדה; ו-השותפים) – היכרות מוקדמת. עובר למתואר בכתב האישום, קשרו השותפים עם המשיבה קשר לקבל לרשותם כלי נשק ותחמושת. לשם כך, ביום 24.01.2022 שכרה המשיבה רכב מסוג 'סובארו' ועלון שכר רכב מסוג 'קיה'.

ביום 25.01.2022, בסמוך לשעה 09:00, נסעה המשיבה יחד עם השותפים מירושלים לכיוון הצפון, כאשר המשיבה נסעה ברכב מסוג פורד, והשותפים נסעו חלקם ברכב הסובארו וחלקם ברכב הקיה. הארבעה הצטיידו בטלפונים ניידים מבצעיים, באמצעותם תקשרו ביניהם במהלך הנסיעה צפונה. בסמוך לשעה 11:30 הגיעו הארבעה לאזור סמוך לקיבוץ אשדות יעקב, ושם קיבלו סלאימה ועלון לרשותם שק המכיל חמישים ושלושה כלי נשק וכן תחמושת נוספת – כמפורט בכתב האישום. סלאימה ועלון הניחו את השק בתא המטען של רכבה של המשיבה, ושלאלדה המתין להם בקרבת מקום והיה בקשר טלפוני רציף עמם. בהמשך למתואר, החלו הארבעה לנסוע בכלי הרכב בחזרה לכיוון ירושלים ובכביש 90 נעצרו על-ידי בלשי משטרת ישראל.

4.בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצר המשיבה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדה. ביום 01.03.2022 התקיים דיון בבית המשפט המחוזי, שם הסכים בא-כוח המשיבה לקיומן של ראיות לכאורה אך טען כי המשיבה לא הייתה מודעת לכך שהועמסו כלי נשק ברכבה. כמו כן, ביקש בא-כוחה כי תשוחרר לחלופת מעצר בבית חנינא בפיקוח שלושה משמורנים שנשמעו במסגרת הדיון בבית משפט קמא, וזאת נוכח נסיבותיה האישיות החריגות של המשיבה,.

5.בית משפט קמא דחה את מתן החלטתו ליום 16.03.2022, לאחר שתינתן החלטה בעניין מעצר השותפים. בהחלטה ביום 16.03.2022 הורה בית משפט קמא על מעצר המשיבה, תוך קביעה כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס האישומים וכי המשיבה הייתה חלק אינטגרלי מתכנית הקשר. כמו כן, נקבע כי בשים לב לכמות העצומה של כלי הנשק והתחמושת אין לקבל את טענת המשיבה כי לא הייתה מודעת לתכולת השק. אשר לעילת המעצר, נקבע כי נקודת המוצא היא מעצר עד תום ההליכים, מכוח העילה הסטטוטורית הקיימת בעבירות נשק, וכי לא מתקיימים בעניין המשיבה נסיבות חריגות כדי להצדיק סטייה מן הכלל.

6.על החלטת המעצר עד תום ההליכים, מיום 16.03.2022, הגישה המשיבה ערר תוך בקשה לשחררה לחלופת מעצר או לחלופין להפנותה לקבלת תסקיר שירות המבחן.

7.בדיון מיום 12.04.2022, בית המשפט (כב' השופט ד' מינץ), דחה את ערר המבקשת וקבע כי בשים לב לחומרת המעשים המיוחסים למשיבה, נשקפת מן המשיבה מסוכנות גבוהה המצדיקה את המשך מעצרה.

8.אשר להתקדמות ההליך העיקרי – ביום 07.03.2022 התקיים דיון, ולאחריו נדחו מספר דיונים, וזאת – על פי בקשת בא-כוח המבקשת, לצורך השלמת העברת חומרי החקירה לידי ההגנה, כמו גם הוצאת תעודת חיסיון.

9.בא-כוח המבקשת, בהגינותו, הצהיר היום בבית המשפט שהעיכובים בניהול ההליך בבית משפט קמא היו בעיקר נוכח תקלה שנפלה בידם, שעה שחומרי החקירה לא הועברו במועד להגנה – מה שגרם לעיכוב בקביעת מועדים לתחילת שמיעת ההוכחות; ושעה שבנוסף לכך חל גם עיכוב בכל הנוגע לתעודת החיסיון. בהתאם לכך הוצהר, כי התמשכות ההליכים עד כה אינה פועל יוצא של כשל מטעם המשיבה.

10.בסוף הדיון, נוכח המסוכנות הגבוהה הנשקפת, באופן לכאורי, מהמשיבה, ומבלי לקבוע עמדה אשר למידת מעורבותה בכל הקשור בפרשה זו, המלצתי את שהמלצתי, ובא-כוח הביע את הסכמתו לבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62(א) לחוק המעצרים. ובהתאם, על כך אני מורה.

11.סוף דבר, מעצרה של המשיבה מוארך בזאת ב- 90 ימים מיום 16.11.22 או עד למתן פסק דין בת"פ 36642-02-22, לפי המוקדם.