בש"פ 7422/08 מדינת ישראל נ. פאיז וריוספה

1.

זו בקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים יום.

2.

נגד המשיב ואדם נוסף (השותף) הוגש כתב אישום, בו מיוחסות למשיב עבירות של תגרה, היזק במזיד לרכב, נסיון פציעה בנסיבות מחמירות, תקיפה וחבלה בכוונה מחמירה. בין המשיב לבין אחד, הייתם, שניהם פליטים סודניים השוהים באילת, קיים סכסוך הקשור בשייכותם לשבטים שונים בסודן. על פי האישום הראשון, ביום 3.12.07 פרצה קטטה ביניהם ואחרים. במהלך הקטטה, השליכו המשיב ואחרים אבנים זה על זה. המשטרה הגיעה למקום, והמשיב והאחרים יידו אבנים גם כלפי המשטרה, וגרמו נזק לניידת משטרה.

על פי האישום השני, ביום 4.12.07 בשעת לילה, פנה המשיב להייתם וביקש ממנו להיכנס לחדר הכביסה בבית עופר באילת. שם, תפס השותף את הייתם מאחור, והמשיב שלף סכין וניסה לדקור את הייתם. הייתם נאבק בשותף והצליח להשתחרר, אך השותף חבט בו עד שנפל לריצפה. למקום הגיע חברו של הייתם, עבדל עזיז, הוא המתלונן, שגם הוא פליט סודני. לאחר דין ודברים עם הקב"ט של בית עופר, יצאו המשיב והמתלונן החוצה, ואז המשיב תקף את המתלונן באמצעות אגרוף בעינו, והחלה קטטה בין השניים. במהלך הקטטה, שלף המשיב סכין וניסה לדקור את המתלונן בבטנו ובכתפו. המתלונן ניסה לתפוס את הסכין בידו, וכתוצאה מכך נגרמו לו חתכים באצבעות ידו הימנית. הקטטה נמשכה, ובמהלכה דקר המשיב את המתלונן בצווארו דקירה עמוקה בכוונה לגרום לו חבלה חמורה או נכות. לאחר הדקירה, נמלט המשיב מהמקום ונמצא בחדרה של חברתו, שם נעצר על ידי המשטרה. המתלונן הובהל לבית חולים וטופל שם.

4.

המשיב נעצר עד תום ההליכים לאחר שנמצאו ראיות לכאורה בעניינו. בית המשפט המחוזי שלל חלופת מעצר שהוצעה בדירת בן דודו של המשיב, ובפיקוחו היחיד של בן הדוד. בית המשפט סבר כי אין בחלופה זו כדי לאיין את מסוכנותו של המשיב ואת החשש להימלטותו. בערכאה קמא לא הוגש תסקיר מעצר, וקביעות בית המשפט בענין החלופה נעשו בלא שנתקבלה עמדת שירות המבחן.

5.

מאז מעצרו של המשיב ביום 4.12.07 התקיים ההליך המשפטי בעצלתיים, נשמעו עד כה רק מספר עדי תביעה, והמשך דיון ההוכחות נקבע לאמצע חודש דצמבר 2008.

6.

המדינה, בבקשתה להארכת המעצר לצורך המשך המשפט, עמדה על חומרת העבירות המיוחסות למשיב, הנלמדת משני אירועים אלימים בהם היה מעורב, אשר אירעו בהפרש זמן קצר, והתמקדו בעימות בינו לבין הייתם והמתלונן. בין היתר, היא עמדה על כך כי המשיב גילה חוסר מורא כלפי החוק כאשר השתתף ברגימת אבנים על מכונית משטרה באירוע הראשון, ואילו באירוע השני, שהתרחש רק כ-24 שעות לאחר האירוע הראשון, פגע המשיב פגיעה קשה במתלונן, שרק בנס לא נסתיימה במותו. כן טענה המדינה כי לאור היות המשיב פליט בישראל, השוהה כאן באופן זמני וללא כתובת קבועה, קיים חשש כי שחרורו יביא להימלטותו, ולהתחמקותו מהליך שפיטה.

7.

לאחר שמיעת טענות הצדדים בבקשה, הוריתי על הגשת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, לצורך בדיקת מסוכנותו ומידת האפשרות לשחרורו לחלופת מעצר, אשר תבטיח, בין היתר, מפני החשש להימלטותו, בשים לב לכך שאין לו מעמד בישראל, ואין לו כתובת קבועה. הצורך בבדיקת החלופה עלה, בין היתר, לאור התמשכות המשפט, והעובדה כי הישיבה הקרובה נקבעה לחודש דצמבר 2008.

8.

בתסקיר מיום 28.9.08, ולאחר בדיקת הענין לפרטיו, הגיע שירות המבחן למסקנה כי, בהינתן כל הגורמים שיש לקחת בחשבון, חלופה סמכותית תוכל להציב בפני המשיב גבולות ברורים להתנהגותו, וכי בתנאים אלה ניתן להחיל עליו חלופת מעצר. כן ציין שירות המבחן כי התרשם שלאור חשיבותה הרבה של המשפחה – האשה והילדים עבור המשיב, החשש מפני הימלטותו מאימת הדין הינו מצומצם. שירות המבחן הביע נכונות לתמוך בחלופת מעצר הבנויה מפיקוח משולב של בן דודו של המשיב, מר מחמד שמבאני, ושל בת זוגו ואם ילדיו של המשיב - גב' סאנדי דאק, כאשר מקום מעצר הבית יהיה בדירת שמבאני בתל אביב. על פי תסקיר שירות המבחן, המפקחים הינם אנשים נורמטיביים העשויים לשמש "חלופה סמכותית ומציבת גבולות ברורים להתנהגות פורצת גבולות" , כדברי התסקיר. שירות המבחן המליץ, איפוא, על חלופה זו בפיקוח משותף של מר שמבאני וגב' סאנדי דאק.

9.

שקלתי את מכלול נתוני הענין, ולא בלי ספקות, באתי לכלל מסקנה כי ניתן לשחרר את המשיב לחלופת מעצר, בכפוף לתנאים שונים שיפורטו להלן. העבירות המיוחסות למשיב הן חמורות, ללא ספק. כמו כן, עובדת היותו שוהה זמני בישראל, מעמידה סיכון מסויים להימלטות מן הדין. יחד עם זאת, כנגד שיקולים אלה, פועל, בראש ובראשונה, שיקול משך הזמן לסיום המשפט, אשר צפוי להימשך עוד זמן ניכר לאור מועד ההוכחות הבא, הרחוק יחסית, שנקבע רק לאמצע חודש דצמבר 2008. כמו כן, בצד החשש ממסוכנות המשיב ומאפשרות הימלטותו, עומדים הגורמים הבאים, הגורעים מהחששות; אשר לאפשרות הישנות מעשי עבירה בעת השחרור, כעולה מתסקיר שירות המבחן - ככל הנראה למשיב אין עבר פלילי, ולכן אין מ דובר

בעבריין מועד; מקום מגוריהם של היריבים לסכסוך – הייתם והמתלונן הוא אילת, ומקום מעצר הבית הוא בתל-אביב; כמו כן, המשיב עצור מאז דצמבר 2007, ונראה כי התמשכות המעצר משפיעה עליו בכיוון להתמתנות, והתמקדות בגורל משפחתו ודאגה לשלומם. למשיב בת זוג קבועה ושני ילדים קטנים המתגוררים בתל אביב. המשיב קשור למשפחתו בקשר עז, ועל רקע זה, החשש לבריחתו מן הארץ פוחת. יתר על כן, שני אנשים בוגרים – מר שמבאני, בן דודו של המשיב, ובת זוגו של המשיב, קבלו על עצמם אחריות לפקח עליו, ושירות המבחן התרשם לטובה מרצינותם ומרמת האחריות שהם הקרינו.

בנסיבות אלה, אף שאין בחלופת המעצר כדי לנטרל כליל את החשש מפני המשיב, הסיכון בהחלת חלופה הוא בגדר הסביר, ויש לקוות כי שחרור המשיב בתנאים מגבילים לא יוכח כטעות לאחר מעשה.

10.

אני מחליטה, אפוא, על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, בכפוף לתנאים הבאים:

א.

מעצר בית מלא במשך כל שעות היממה בביתו של מר מחמד שמבאני ברח' לוינסקי 56 בתל-אביב.

ב.

המפקחים על המשיב יהיו מה מחמד שמבאני, וכן בת זוגו של המשיב, גב' סאנדי דאק.

ג.

ערבות עצמית בסך 30,000 ₪ שתיחתם על ידי המשיב, וכן הפקדה במזומן של 7,000 ₪ שתופקד על ידיו.

ד.

כל אחד מהמפקחים יחתום על ערבות בסך 30,000 ₪ ויפקיד במזומן סך של 5,000 ₪; בסך הכל יופקד במזומן על ידי שני המפקחים סכום של 10,000 ₪ במזומן.

ה.

למשיב יותקן איזוק אלקטרוני.

ו.

מוצא צו איסור יציאה מן הארץ, והפקדת דרכון או מסמכי דרכון, לפי הענין, ככל שיש בידי המשיב מסמכים כאלה.

ז.

המשיב יתייצב בתחנת המשטרה הקרובה למקום מעצר הבית פעם בשבוע, בכל יום ג' בשעה 13:00 בצהרים, כשהוא מלווה במפקח מר שמבאני.

ח.

על המפקחים להודיע באופן מיידי למשטרה במקרה של כל סטייה של המשיב מתנאי חלופת המעצר.

התנאים הכספיים של השחרור יוסדרו במזכירות בית המשפט המחוזי בבאר שבע.