בש"פ 7424-22 בש"פ 7424-22

1.לפניי בקשה שנייה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), ב-90 יום החל מיום 15.11.2022 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 44359-11-21 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.

2.ביום 18.11.2021 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של מעשים מגונים במשפחה לפי סעיף 351(ג)(2) בנסיבות סעיף 348(ב) בצירוף סעיף 345(ב)(1) וסעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); מעשה סדום במשפחה לפי סעיף 351(א) בנסיבות סעיף 347(ב) בצירוף סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין; מעשה סדום לפי סעיף 347(ב) בצירוף סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין; אונס לפי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין; תקיפת בת משפחה לפי סעיף 382(ב) בנסיבות סעיף 379 לחוק העונשין; סחיטה באיומים לפי סעיף 428 לחוק העונשין; אונס לפי סעיף 345(א)(4) לחוק העונשין גרם מעשים מגונים במשפחה לפי סעיף 351(ג)(2) בנסיבות סעיף 348(ב), בצירוף סעיף 345(ב)(1); סעיף 345(א)(1) וסעיף 350 לחוק העונשין; תקיפת בני משפחה לפי סעיף 382(ב) בנסיבות סעיף 379 לחוק העונשין.

3.על-פי עובדות כתב האישום שביסוד האישום הראשון, בשנים 2007-2006 המשיב ובתו (להלן: מתלוננת א') שהו בביקורים בבתי קרובים. בעת הביקורים, נהג המשיב לקחת את מתלוננת א' לאחד מחדרי הבתים, ושם נישק אותה, גרם לה ללטף את גופו ולגעת באיבר מינו מעל לבגדיו, וכן נגע בישבנה, חזה ואיבר מינה של מתלוננת א' מעל לבגדיה.

מתואר כי בין השנים 2019-2014 נהג המשיב לגעת בחזה, ישבנה ואיבר מינה של מתלוננת א' מעל ומתחת לבגדיה, בביתם, בהזדמנויות רבות. בלפחות ארבע הזדמנויות שונות, ביצע המשיב מעשה סדום במתלוננת א', בכך שהחדיר את איבר מינו לתוך פי טבעתה – חלק מן הפעמים תוך חסימת פיה עם ידו, שכן זעקה מכאבים, ואף תוך הכאתה ומשיכת שיערה. באירוע נוסף עובר ליום 15.05.2019, המשיב הכניס את ידו מתחת לבגדיה של מתלוננת א' והחדיר את אחת מאצבעותיו לתוך איבר מינה, תוך פציעתה וגרימת דימום באיבר מינה של מתלוננת א'. לאורך תקופה זו, איים המשיב על מתלוננת א' כי ירצח אותה אם תספר אודות מעשיו, או יפרסם במרשתת סרטונים שלו ושל אמה של מתלוננת א' מקיימים יחסי מין.

עוד פורט כי ביום 15.05.2022 או בסמוך לו, ניסתה מתלוננת א' להתאבד באמצעות נטילת מספר רב של כדורי תרופות. בזמן אשפוזה של מתלוננת א' בבית החולים, איים המשיב עליה כי אם תספר על הפגיעות המיניות למי מאנשי הצוות בבית החולים או למשטרה – הוא ירצח אותה. שבועות מספר לאחר ניסיון ההתאבדות, המשיב נכנס לחדרה של מתלוננת א', הפשיל את כותונת הלילה שלבשה והחדיר את איבר מינו לאיבר מינה, וכתוצאה מכך נגרם למתלוננת א' דימום מאיבר מינה.

4.ביסוד האישום השני, כעולה מכתב האישום, מתלוננת ב' ומתלונן ג' הינם ילדיו של המשיב. בהזדמנות אחת כאשר הייתה מתלוננת ב' בת 6, יצא המשיב מן המקלחת כשהוא מכוסה במגבת למותניו בלבד. המשיב התיישב לצד מתלוננת ב', והחל ללטף באמצעות ידיה את חזהו, על אף מחאתה של מתלוננת ב'. בהזדמנות אחרת, כאשר הייתה קטינה, נהג המשיב לנשק את מתלוננת ב' על פיה – לשם סיפוקו המיני.

עוד מתואר כי כאשר הייתה מתלוננת ב' בכיתה ב', בהזדמנות אחת, הפילה כוס מים ובתגובה המשיב צעק עליה ומשך חזק בשערותיה. בהזדמנות אחרת, בעודם קטינים, נתן המשיב סטירה חזקה למתלוננת ב' בלחיה ומכה חזקה בראשו של מתלונן ג', ובהמשך למתואר חנק את מתלוננת א'.

5.בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצר המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם. לאחר מספר דחיות לצורך לימוד התיק ומינוי סניגור מטעם הסניגוריה הציבורית, ביום 09.12.2021 התקיים דיון בו טענו הצדדים ביחס לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. אשר למסוכנות, טען בא-כוח המשיב כי המשיב אינו בקשר עם מתלוננת א' מזה כשנתיים ולפיכך די בחלופת מעצר מאזנת שתכלול הרחקה עם פיקוח מן המתלוננות, וכי יש לשלוח את המשיב לקבלת תסקיר שירות המבחן.

6.ביום 12.12.2021 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי, בגדרה נקבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האישום הראשון, וכי ביחס לאישום השני קמה עילת מעצר וחשש ממשי לשיבוש מהלכי משפט, נוכח קשרי ההורות בין המשיב למתלוננות. כמו כן, נקבע כי קיים חשש מהימלטות מפני אימת הדין, נוכח מעמדו הארעי של המשיב בישראל. לאור כל האמור, דחה בית משפט קמא את בקשת המשיב להורות על עריכת תסקיר בעניינו, והורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

7.משלא הסתיים משפטו של המשיב בחלוף תשעה חודשים, הורה בית המשפט בבש"פ 5344/22 (כב' השופט י' אלרון), בהסכמת בא-כוח המשיב, על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים, החל מיום 15.08.2022.

8.אשר להתקדמות ההליך העיקרי – ביום 14.12.2021 בוצעה הקראת כתב האישום, וביום 16.01.2022 מסר המשיב את תשובתו לכתב האישום. שמיעת עדותה של מתלוננת א' נדחתה פעמיים, לבקשת בא-כוח המשיב – והחלה לבסוף ביום 07.03.2022. דיון לשמיעת חקירתה הנגדית של מתלוננת א' נדחתה אף היא לבקשת בא-כוח המשיב, וזו החלה לבסוף ביום 12.05.2022, אך הסתיימה מוקדם בשל אילוצי בא-כוח המשיב, ונקבעה בשנית ליום 30.06.2022. דיון זה נדחה מטעמי בית המשפט, ובהמשך נדחה שוב לבקשת בא-כוח המשיב. המועד הנוסף שנקבע אף הוא בוטל לבקשת בא-כוח המשיב, וביום 13.09.2022 התקיים דיון תזכורת, בו נקבעו שלושה מועדי הוכחות במהלך חודש נובמבר ודצמבר 2022.

הבקשה דנא

9.בבקשה להארכת מעצר שלפניי נטען, כי המעשים המיוחסים למשיב חמורים ביותר ומלמדים על המסוכנות הנשקפת ממנו, ואף קמה חזקת מסוכנות סטטוטורית בעניינו של המשיב. נטען כי המעשים טומנים בחובם חשש אינהרנטי לשיבוש הליכי משפט – וחשש זה גובר לאור האיומים המופנים כלפי מתלוננת א' ואימה מצד בני משפחה שונים מאז הוגש כתב האישום.

10.אשר להתקדמות ההליך העיקרי, ציינה המבקשת כי נדחו דיונים רבים, ברובם בשל בקשות דחייה שהגיש בא-כוח המשיב.

דיון והכרעה

11.בדיון לפניי היום, 10.11.2022, הודיע בא-כוח המשיב בדבר הסכמתו לבקשה.

12.בא-כוח המשיב הוסיף וציין, כי נבצר ממנו להגיש הסכמה בכתב לבקשה, הואיל ובין לבין, המשיב החליט על החלפת ייצוגו, כאשר עו"ד שרמן שהתייצב היום לדיון הוא שייצג את המשיב בהמשך ההליכים. עו"ד שרמן אישר כי קיבל את הייצוג של המשיב החל מהיום.

13.בנסיבות אלה, שעה שהמשיב הודיע בעצמו, באמצעות בא-כוחו בהליך דנא, עו"ד סואעד, ובאמצעות בא-כוחו החל מהיום, עו"ד שרמן, על הסכמתו להארכת מעצרו, אני נעתר לבקשה.

14.סוף דבר, מעצרו של המשיב מוארך בזאת ב- 90 ימים מיום 15.11.22 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 44359-11-21, לפי המוקדם.