בש"פ 7432/08 דורון עברו נ. מדינת ישראל

1.

זהו ערר על החלטת בית

המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט י' שפירא) אשר דחה ערר על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ח. מאק-קלמנוביץ) אשר הורה על

מעצרו עד

תום ההליכים של העורר.

2.

כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו 12 אישומים הכורכים עבירות של התחזות לעובד ציבור וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, וכן נסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

לעורר מיוחס, כי בתקופה שבין 1.1.08 ועד 18.6.08 נהג ליצור קשר טלפוני עם המתלוננים למספר טלפון שהותירו בבקשותיהם למשרד הרישוי. במהלך שיחות טלפון עימם, הציג עצמו העורר בכזב כעובד משרד הרישוי, וכמי שבמסגרת תפקידו במשרד הרישוי, יוכל לסייע להם לקבל את מבוקשם, או לזרז את הטיפול בבקשתם תמורת שלמונים במזומן שיעבירו לרשותו באמצעות נהג מונית. כדי להוסיף נופך של אמינות למצג השוא, ציין העורר באזני המתלוננים פרטי מידע מהבקשות שהגיעו לידיו. על סמך מצג השוא האמור, העבירו המתלוננים לעורר כספים רבים, הם כספי המרמה. לעורר מיוחסים 12 מעשי עבירה שונים הקשורים במהלך דברים זה. חלק מהעבירות בהן הוא מואשם נסבו על קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, וחלקן על נסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. העבירות נעשו, לכאורה, תוך חדירה למידע מסווג מתוך מחשב ממשלתי, וגרמו נזק רב לכספם של אזרחי המדינה ולאמון הציבור ברשויות המדינה.

3.

התביעה בקשה בבית משפט השלום את מעצרו של העורר עד תום ההליכים. ההגנה לא חלקה על קיומן של ראיות לכאורה בעניינו, ונתבקש תסקיר מעצר לצורך בחינת חלופת מעצר.

בית משפט השלום קבע כי אין מקום לשחרור העורר בחלופת מעצר. מאופי כתב האישום, מעברו הפלילי של העורר, ומתסקיר המעצר שנמנע מהמלצה בדבר שחרור, הסיק בית המשפט כי דין העורר להיעצר עד תום ההליכים. אופי המעשים המיוחסים לעורר בכתב האישום מצביעים על מסוכנות, ובעברו הפלילי עשרות מעשים של קבלת דבר במרמה, התחזות, ושיבוש הלכי משפט, המעידים כולם על רמת תחכום ומניפולטיביות המסכנים את שלום הציבור גם להבא. לדעת בית המשפט, אין לתת אימון בעורר כי יכבד את תנאי השחרור, ולפיכך אין מנוס ממעצרו, תוך ששב"ס נתבקש לדאוג לעורר לטיפול רפואי והשגחה רפואית, כנדרש על פי מצבו.

4.

בית המשפט המחוזי דחה ערר שהוגש מלפניו על החלטת מעצרו של העורר. הוא אימץ את

קביעתו של בית משפט השלום לפיה לא ניתן לתת אימון בעורר כי יכבד את תנאי חלופת המעצר, במיוחד לאור קיומו של סיכון כי העורר ימשיך לנצל אמצעי תקשורת שונים כדי לעבור עבירות נוספות, בעוד יכולת הפיקוח על כך מוגבלת ביותר.

5.

בערר, חזר העורר על הסכמתו לקיומן של ראיות לכאורה, והדגיש את הפן האישי והנסיבות האישיות המצדיקות, לדעתו, את שחרורו בחלופה. הוא עמד על כך כי העורר אב למשפחה מרובת ילדים, אשתו נכה בנכות קשה, ומצבו הרפואי שלו קשה. כן ניתן, לטענתו, למצוא חיזוקים שונים לחלופת המעצר שיבטיחו מפני הפרת תנאי השחרור.

6.

המדינה מתנגדת לשחרורו של העורר, ומדגישה את מסוכנותו ואת תחכומו הרב בבצוע העבירות. עוד נטען, כי העבירות בוצעו בעת שהיה נתון לצו מבחן, וכאשר ברקעו הקודם הרשעות קודמות מכבידות. כן צויין, כי כנגד העורר הוגש כתב אישום נוסף בעבירות דומות בבית משפט השלום במהלך ביצוע העבירות בתיק זה, ותסקיר המבחן נמנע מהמלצה בדבר שחרור. אשר למצבו הרפואי, הועלה חשד כי חלק מהמצג הרפואי אינו אמיתי, ומכל מקום, אין מ דובר במצב רפואי חמור במיוחד; בעברו הפלילי נכללת, בין היתר, עבירה פלילית בדבר שיבוש הליכי משפט, וכן הוא לא התייצב לחקירה כשנדרש לכך, וגם גורמים אלה תורמים למסקנה כי יש לשלול החלת חלופת מעצר במקרה זה.

7.

דין הערר להידחות.

כתב האישום שהוגש כנגד העורר הוא חמור מאד, וכולל 12 עבירות התחזות ומרמה, המצטברות יחדיו למאסה של אישומים המצביעה על מסוכנות ממשית של העורר לשלום הציבור ובטחונו.

מעשי העורר בוצעו, על פי הנטען, בתיחכום רב, במניפולטיביות ובשיטתיות וגרמו נזק כבד למספר ניכר של אזרחים תמימים. מעשיו גרמו לפגיעה עמוקה באימון הציבור ברשויות המדינה. כל אלה מצביעים על מסוכנות ממשית הנשקפת מהעורר, אשר קשה למצוא לה מענה ראוי בחלופת מעצר. תורמת לכך גם הקלות היתירה בזמינות אמצעי תקשורת שונים אשר באמצעותם יכול העורר להמשיך ולבצע עבירות באם ישוחרר. יש לציין כי העבירות נשוא הליך זה נעברו כאשר העורר היה נתון תחת צו מבחן.

יתר על כן, קשה לתת אמון במידת המחוייבות של העורר לקיים את תנאי חלופת המעצר, ולהתייצב כנדרש למשפט המתנהל בעניינו, וקיימת סכנת שיבוש הליכים והימלטות מן הדין. בעברו, הורשע העורר בעבירת שיבוש מהלכי משפט, ובהליך זה זומן לחקירה במשטרה ולא התייצב. כמו כן, בעברו, הוכרז מספר פעמים כדרוש לחקירה וכעבריין נמלט, גורמים המחזקים את החשש מפני שיבוש הליכים והימלטות.

לחובת העורר 33 הרשעות קודמות בעבירות שונות ובהן – מרמה, התחזות, אלימות, מעשה מגונה בכח, החזקת סמים מסוכנים, והוא ריצה בפועל תקופות מאסר

שונות.

תסקיר מעצר שהוגש בעניינו של העורר ניתח את מכלול הנסיבות, ומסקנתו היא כי מ דובר

באדם מניפולטיבי, שקשה לתת בו אמון, ונשקפת ממנו רמת סיכון גבוהה. לאור כל אלה, נמנע שירות המבחן מהמלצה על שחרורו לחלופת מעצר.

על רקע שיקולים אלה בהצטברם, נראה כי אין מקום לשקול החלת חלופת מעצר בעניינו של העורר, על שום צירוף עילות מעצר, הכוללות מסוכנות לבצוע עבירות נוספות, חשש להמלטות מן הדין, ולשיבוש מהלכי משפט – ולכל כל אלה יש בסיס של ממש בנתונים שברקע הענין.

לאור האמור, הערר נדחה, והעורר ישאר במעצר עד תום ההליכים נגדו.

יש לחזור ולהדגיש את הצורך לקיים מעקב רפואי אחר העורר, ולספק לו, במסגרת המשמורת, את הטיפול הרפואי הנחוץ לו.