בש"פ 7437/01 מדינת ישראל נ. דוד אללוף

לפני בקשה להארכת מעצרו של המשיב בת.פ. 8001/01 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בתשעים יום או עד למתן פסק דין בעניינו.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נסיון לשוד מזויין. על-פי כתב האישום, נכנס המשיב לסעיף דואר במרכז גילת כשהוא מחופש באמצעות פאה נכרית, צעיף ומשקפי שמש ומצוייד בסכין. הוא ניסה לגנוב את כספי הבנק בכך שאיים על פקידת הדואר בהחזיקו מול פניה סכין. הוא לא הצליח לבצע את הגניבה של הכספים בשל התערבות לקוח שהיה במקום אשר היכה אותו והבריחו מהמקום.

בבקשתה הבהירה המדינה את השתלשלות מהלכי המשפט עד כה. מתברר מפירוט זה כי בסמוך לאחר ההחלטה לעצור את המשיב עד תום ההליכים ב11.1.01-, החל המשפט להתברר ונוהל בקצב ראוי עד לסיום פרשת התביעה ב12.6.01-. לאחר מכן, מהשחלה פרשת ההגנה, חלו מספר דחיות בגינה של הסניגוריה אשר מסיבות שונות התעכבה בהבאת הוכחותיה, ונראה כי עובר לדיון בבקשה זו נותרו עוד עדי הגנה שלא התייצבו למתן עדותם.

בנסיבות הענין יש לקבל את בקשת המדינה ולהאריך את מעצר המשיב כמבוקש.

העבירה בה מואשם המשיב היא חמורה, והסיכון משחרורו גובר נוכח העובדה כי לחובתו עבר פלילי עשיר בעבירות רכוש וסמים והוא ריצה בעבר עונשי מאסר בפועל ותלוי נגדו מאסר על-תנאי בר-הפעלה. מנגד, התמשכות המשפט מעבר לתשעה חודשים נגרמה, לפחות בחלקה, מאילוצי הסניגוריה, וזאת בלא שיש בהתייחסות לענין זה כדי למתוח ביקורת על בא-כוח המשיב או כדי להעריך אלו מן האילוצים היו בגדר הנמנע. מכל מקום, במסגרת האיזון הכולל בין הנתונים והשיקולים השונים, גובר אינטרס השמירה על שלום הציבור ובטחונו וכן הצורך להבטיח את סיום המשפט בלא תקלות בעוד המשיב במעצר. יש לקוות כי במהלך האורכה הניתנת עתה יסתיים המשפט בפסק-דין.

לאור האמור, אני מאריכה את מעצרו של המשיב למשך 90 ימים נוספים החל ביום 2.10.01 או עד למתן פסק-דין בעניינו, לפי המוקדם.