בש"פ 7438/20 מדינת ישראל נ. אברהים פקיה

1.

בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 27.10.2020 (מ"ת 28122-07-20, השופט ר' יעקובי ).

2.

הערר דנן שהגישה המדינה מכוון כלפי החלטתו של בית המשפט המחוזי להורות על מעצרו של המשיב, שלו מיוחסות עבירות בנשק, במתכונת של פיקוח אלקטרוני.

3.

כתב האישום הוגש כבר ביום 13.7.2020, ובפועל המשיב מוחזק אפוא במעצר זה מספר חודשים. בית המשפט המחוזי קבע כי אף-על-פי שמדובר בעבירות נשק, אין לשלול כליל את אפשרות זו והורה על הכנת תסקיר בעניינו של המשיב. בהתאם לכך, הוגש תסקיר, וכן תסקיר משלים שהמליץ על מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני בפיקוחם של מפקחים שמצא ראויים.

4.

בהמשך לכך, בית המשפט המחוזי קיבל את המלצת שירות המבחן והורה על כך שהמעצר יהיה במתכונת של פיקוח אלקטרוני, וזאת תוך הרחקה ממקום מגוריו של המשיב. בית המשפט המחוזי ציין כי יש לתת משקל לכך שביצוע העבירות נבע ממפגש אקראי, וכן התייחס לכך שהראיות הנוגעות להיבטים המחמירים יותר בכתב האישום הן עקיפות. על כן, בית המשפט המחוזי קבע כי המשיב ייוותר עצור במעצר בפיקוח אלקטרוני עד תום ההליכים נגדו בתנאים הבאים: ליווי של פיקוח אנושי של אחד מארבעת המפקחים שאושרו; צו פיקוח מעצרים של שירות המבחן למשך 6 חודשים שיכלול פיקוח וטיפול; הפקדה על-סך 3,000 שקלים; התחייבות עצמית על-סך 20,000 שקלים; וכן ערבויות של כל אחד מן המפקחים על-סך 20,000 שקלים. בית המשפט המחוזי ציין כי בהתאם למוסכם בין הצדדים, אפשרות מעברו של המשיב למעצר בפיקוח אלקטרוני מעוכבת עד ליום 29.10.2020 בשעה 14:00.

5.

הערר שהוגש על-ידי המדינה התבסס על העמדה העקרונית לפיה לא היה מקום לסטות במקרה זה מן הכלל הנוהג ביחס לעבירות נשק. כן הוטעם כי למשיב עבר פלילי, וכי האירוע המתואר התרחש באזור מגורים.

6.

הדיון בערר התקיים בפני ביום 29.10.2020. אציין כבר עתה כי כדי לבחון את טענות הצדדים כדבעי הוריתי בתום הדיון על המשך עיכוב הביצוע של החלטת המעצר עד להכרעה בערר.

7.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי, לא בלי התלבטות, לדחות את הערר. אכן, העמדה העקרונית שעליה מבוסס עררה של המדינה היא ראויה. אולם, במקרה זה, ראיתי לתת משקל למכלול הנסיבות שעליהן עמד בית המשפט המחוזי. לא למותר לציין, כי חרף עברו של המשיב צדק בא-כוחו בכך שהפנה לאי-מעורבותו בעבירות מאז שוחרר מן הכלא. כן נתתי דעתי לכך שחלק מן הנסיבות המחמירות שעליהן עמדה המדינה קשורות לנושאים שאמורים להתברר במישור הראייתי בהליך העיקרי (הגם, שאין בטענות כדי לגרוע מקיומן של ראיות לכאורה), למעצרו של המשיב זה מספר חודשים ולנסיבות התקופה. אין צריך לומר, כי ההחלטה שבפני ממוקדת בשאלה שעומדת במרכזם של דיני המעצרים – שאלת המסוכנות והאפשרות לאיונה.

8.

סוף דבר: הערר נדחה. ממילא מתבטל גם עיכוב הביצוע שעליו הוריתי. הסידורים הנוגעים להעברתו של המשיב למעצר בפיקוח אלקטרוני ייעשו במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים.