בש"פ 7441/12 מדינת ישראל נ. אטיה אביחי

1.

מונח בפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (מ"ת 23204-09-12, כב' השופט א' צרפתי ), לדחות את בקשת המדינה למעצר המשיב עד תום ההליכים ולשחרר את המשיב בתנאים – לרבות מעצר בית מלא ואיזוק אלקטרוני.

2.

על פי כתב האישום, בין משפחתו של המשיב למשפחת גטהון התגלע סכסוך. ביום 17.8.2012 פגש תמיר גטהון את המשיב, אביו ודודו בכניסה לסופרמרקט. המשיב ריסס את פניו של תמיר בגז מדמיע, ולאחר מכן דקר אותו בחפץ חד בירכו השמאלית. לאחר מכן הגיעו תמיר וארבעה מבני משפחתו לבית משפחת המשיב, שברו חלקים משער הכניסה ועזבו את המקום. בשעות הערב נסעו המשיב, אביו ואחיו לבית משפחת גטהון, כשהם מצוידים בסכינים. המשיב ריסס את בני משפחת גטהון שעמדו בקרבתו בגז מדמיע, ובנוסף דקר בסכין את דוד גטהון בבית החזה. באותו אירוע הכה אחיו של המשיב את תמיר גטהון בפניו וגרם לו לשברים מרובים. כמו כן, אביו של המשיב נדקר למוות על ידי בני משפחת גטהון במהלך האירוע. בגין השתלשלות האירועים המתוארת הוגש כתב אישום נגד המשיב ואחיו בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, החזקת סכין שלא כדין ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. יצוין גם שנגד שלושה מבני משפחת גטהון, ואדם נוסף, הוגש כתב אישום בעבירה של רצח בכוונה תחילה, בגין גרימת מותו של אבי המשיב.

במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי הסכים המשיב לקיומן של ראיות לכאורה נגדו, וכן לקיומה של עילת מעצר בגין מסוכנות. בית המשפט הורה על הגשת תסקיר שירות המבחן. בתסקיר צוין כי למשיב הרשעות קודמות בעבירות רכוש ואלימות, וכי הוא מתקשה להפעיל שיקול דעת במצבים מורכבים ועלול להגיב באופן אימפולסיבי. ברם, צוין כי אין למשיב דפוסים עברייניים מושרשים. בנוסף, שירות המבחן התרשם לחיוב מן המפקחים המוצעים. לפיכך הומלץ, בשורה התחתונה, לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בבית קרובי משפחה.

בית המשפט המחוזי הדגיש את המסוכנות שעולה ממעשיו של המשיב, וציין כי לא ניתן לומר שהוא איננו בעל דפוסים עברייניים. ברם הובהר שעיקר הרשעותיו הקודמות של המשיב הן מתקופת נערותו. כן צוין שאין סיכון ממשי לנקמת דם או להמשך פגיעה במשפחת גטהון, ושפטירת אביו של המשיב מהווה גורם ממתן. בית המשפט התרשם לחיוב מן המפקחים המוצעים וממאפייני החלופה. לפיכך נקבע שהמשיב ישוחרר למעצר בית אצל קרובי משפחתו בתנאי איזוק אלקטרוני.

להשלמת התמונה יצוין כי במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי הסכימה המדינה לשחרר את אחיו של המשיב לחלופת מעצר. זאת לאחר שהוסבר כי חלקו ברצף האירועים היה פחוּת, וכן משום שאין לו עבר פלילי.

3.

במסגרת הערר טוענת המדינה כי לא ניתן משקל מספיק למסוכנות הרבה של המשיב, אשר באה לידי ביטוי בעבירות המיוחסות לו. בנוסף נטען כי תסקיר שירות המבחן איננו יסודי, וכי אין בו התייחסות של ממש למסוכנותו של המשיב. לנוכח זאת סבורה המדינה כי אין לשחרר את המשיב לחלופת מעצר, שכן היא איננה מאיינת את המסוכנות הרבה שנשקפת ממנו.

בא כוח המשיב הדגיש בפניי כי החלטת בית המשפט קמא התבססה על המלצת תסקיר שירות המבחן, אשר נפגש עם המשיב ועם המפקחים המוצעים והתרשם לחיוב מחלופת המעצר. צוין שעברו הפלילי של המשיב הסתכם בעונש מאסר לתקופה של שישה חודשים, אשר בוצע על דרך של עבודות שירות.

4.

מוקד הדיון הוא בשאלת טיבה של החלופה המוצעת. השאלה שאותה יש לבחון היא האם החלופה מאיינת את המסוכנות שנשקפת מן המשיב, חרף קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר.

המעשים שמיוחסים למשיב בכתב האישום, ואשר הוכחו לכאורה, מציירים תמונה קשה. המשיב חבר לאביו ולדודו, והשלושה תקפו בסכין ובגז מדמיע את תמיר גטהון לאור יום בסופרמרקט הומה אדם. לאחר מכן הגיע המשיב עם אחיו ואביו למקום בו התגודדו בני משפחת גטהון, ואז פרצה הקטטה האלימה. במהלך קטטה זו, על פי העובדות שהוכחו לכאורה, שוב דקר המשיב אדם אחד – הפעם בחזהו - וריסס אנשים נוספים בגז מדמיע. רצף האירועים מצביע על הסלמה חסרת מעצורים מצידו של המשיב, ועל נכונותו לנקוט אלימות קשה תוך שימוש בכלי נשק קר – פעמיים בתוך זמן קצר. נגזרת המסקנה כי מעשיו לכאורה של המשיב משקפים מסוכנות בדרגה גבוהה.

לכך יש לצרף את עברו הפלילי של המשיב. בדצמבר 2009 הורשע המשיב בעבירות איומים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. נגזרו עליו שישה חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, כמו גם עונשי מאסר על תנאי של 16 חודשים. שנה קודם לכן, בעודו קטין, הורשע המשיב בשורה של עבירות ובהן שוד מזוין, גניבה והיזק לרכוש. מעשים פליליים אלו בוצעו לפני זמן לא רב, ועוד טרם חלפה תקופת התנאי שנקבעה לעונשי המאסר המותנים. מכאן שיש קושי מסוים להעניק את מלוא המשקל לקביעה המופיעה בתסקיר שירות המבחן, כאילו המשיב נעדר דפוסים עברייניים מושרשים. אדרבה, עברו הפלילי של המשיב – שאיננו כה רחוק - מחזק את הרושם בדבר המסוכנות הנשקפת ממנו, והקושי ליתן בו אמון לבל יפר את תנאי שחרורו.

5.

על פי אמת המידה של המעשה והעושה, לא נהיר כלל שניתן לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיב. צודק הסנגור כי החלופה רצינית מבחינת איכות המפקחים ותנאיה. אולם חלופה כזו איננה הרמטית, ודורשת בראש ובראשונה נכונות של המשיב למלא אחר תנאי שחרורו. בהקשר זה יודגש אובדן השליטה שעולה ממעשי המשיב, כמפורט בכתב האישום, וכפי שהוכח לכאורה. אף שירות המבחן ציין כי המשיב מתקשה להפעיל שיקול דעת במצבים מורכבים ומלחיצים ועלול להגיב באופן אימפולסיבי. אין לעצום עין מן הפיתויים והקשיים שעשויים לפקוד את המשיב בהינתן שיוטלו עליו תנאי שחרור קפדניים.

בית המשפט המחוזי נתן מעין מענה לחששות אלו בקביעה לפיה מות אביו של המשיב ישמש גורם ממתן ומרסן עבורו. אכן ניתן להניח כי מותו המצער של האב, על רקע השתלשלות העניינים, ישפיע על המשיב בצורה מורכבת ורב-ממדית. עם זאת, קיים חשש ממשי שהנתון האמור לא בהכרח ימתן את התנהגות המשיב בתקופה הקרובה. מטבע הדברים, ובשל מגבלות דיוניות מובנות, העניין לא נבדק בצורה יסודית ואף קצין המבחן לא ציין נימוק זה. בנסיבות אלה, מסופקני אם בכוחה של ההערכה האמורה להטות את הכף נגד המסוכנות הממשית של המשיב, כפי שעולה מן המקרה. בל נשכח כי המשיב דקר שני אנשים שונים במהלך יום אחד, על אותו רקע שהוביל לדקירת הקטלנית של אביו. בנסיבות אלו האם ניתן לשלול קיומו של יסוד סביר לחשש לביצוע עבירת אלימות נוספת על ידי המשיב, כלשון סעיף 21 לחוק המעצרים?

6.

הערר מתקבל. החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת במ"ת 23204-09-12 מבוטלת. מעצרו של המשיב מוארך עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בת"פ 23177-09-12.