פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
7451/98
בפני:
כבוד השופט י' טירקל
העורר
:
פלוני
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי
בבאר
שבע מיום 8.11.98בב"ש 510/98
שניתנה
על ידי כבוד השופט ח' עמר
תאריך
הישיבה: י"ד בכסלו תשנ"ט (3.12.98)
בשם
העורר: עו"ד רות לוין
בשם
המשיבה: עו"ד עמית מררי
החלטה
1.על העורר, שהוא קטין יליד 6.12.80, הוגש בבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום בשל עבירה של שוד, בניגוד לסעיף 402 (א) לחוק העונשין תשל"ז1977-. לפי הנטען בכתב האישום נכנס העורר למכונית שבה היו המתלוננים, באמתלא שידריך אותם כיצד לצאת מאשקלון לכיוון בני ברק, לאחר מכן איים עליהם באקדח, גנב מהם כסף מזומן בסך 2,300 ש"ח וכן אילץ אותם להשאיר בידיו את המכונית ואת מפתחותיה.
בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ח' עמר), בהחלטתו מיום 8.11.98, ציווה לעצור את העורר עד תום ההליכים. מכאן הערר.
2.בית המשפט המחוזי, בהחלטה מפורטת ומנומקת היטב, דן בהרחבה בשאלה אם יש ראיות לכאורה להוכחת האשמה - שבמסגרתה דן גם בזיהויו של העורר ובטענת האליבי שלו - וכן בעילת המעצר ובשאלה אם יש לנקוט חלופה למעצר. גם אחרי העיון בהשגותיה של באת כוח העורר בכתב הערר וכן בדיון לפני אין לי אלא לסמוך את ידי על ההחלטה.
עיינתי בתסקיר שרות המבחן לנוער שהוגש על העורר בבית המשפט המחוזי וכן שמעתי את דבריה של קצינת המבחן שהתיצבה בדיון. לצערי אין מנוס מן המסקנה שלא ניתן להשיג את מטרת המעצר על ידי חלופת המעצר שהציעה באת כוח העורר - שהייה בבית אביו - וחוששני שאף לא על ידי חלופת מעצר של שהייה במעון.
3. הערר נדחה.
ניתנה היום, י"ד בכסלו תשנ"ט
(3.12.98).
ש
ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
COURT