פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
7458/03
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
יחזקאל יאיר
בקשה שניה להארכת מעצר לפי סעיף 62
לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
כ"ו באב התשס"ג (24.8.2003)
בשם המבקשת:
עו"ד הרן רייכמן
בשם המשיב:
עו"ד אייל שמחוני
החלטה
המדינה מבקשת בשנית את הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים. נגד המשיב תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו כתב אישום המייחס לו עבירת רצח אשתו. על-פי הנטען בכתב האישום, נכנס המשיב לדירת אשתו המנוחה, בניגוד לצו בית המשפט אשר אסר עליו כניסה לדירה. בהיותו בדירה נטל המשיב פטיש והכה באמצעותו את המנוחה 11 פעמים, גרם לה שברים בגולגולת ונזקים למוח, ולאחר מכן נטל עניבה שכרך סביב לצוארה והידק אותה באופן שזירז את מותה.
עם הגשת כתב האישום, ציווה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. המשיב היה נתון במעצר ושמיעת משפטו התעכבה במידה שאינה ראויה. בתקופת המעצר הראשונה היו הדחיות, בין היתר, מטעם הסנגוריה, כדי לבחון אפשרות של חוות דעת פסיכיאטרית מטעם ההגנה. כמו כן, חל עיכוב במועדים עקב נתק שנוצר בין המשיב לסנגורו. ביום 16.5.03 הוארך מעצרו של המשיב בבית משפט זה (השופט י' טירקל ) בהסכמת הסנגור. מאז ההארכה האחרונה לא התברר המשפט, בעיקר בשל אילוצים הכרוכים ביומנו של בית המשפט ואינם קשורים בצדדים. יצוין כי בין היתר, גם התקשה בית המשפט לתאם מועד שבו יוכל הסנגור להופיע בפניו.
יהא הטעם לעיכוב בניהול ההליכים אשר יהא, וגם בהתחשב בכך שהטעם העיקרי הוא אילוצי היומן של בית המשפט, לא הייתי רואה להאריך מעצר לתקופה שתעלה על שנה, מבלי שהמשפט יתברר, אלמלא היה מדובר בפרשה שבה מסוכנותו של המשיב היא רבה ביותר והדאגה לשלום הציבור ובטחונו מחייבת המשך מעצרו. אין לתת אמון במשיב, כי שחרורו לחלופה יבטיח מפני אלימותו והסכנה הנשקפת ממנו, מה גם שהעבירה החמורה המיוחסת לו בוצעה בזמן שעל-פי בית המשפט אסור היה לו להיכנס לדירת אשתו.
אשר על כן, אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים או עד למתן פסק-דין, הכל לפי המאוחר.
ניתנה
היום, כ"ו באב התשס"ג (24.8.2003).
ש ו פ ט ת