בש"פ 7463/12 מדינת ישראל נ. אברהים עמרו

בעניין משיב 1

1.

מונחת לפניי בקשה להארכת מעצרו של משיב 1 מעל 9 חודשים. ביום 31.1.2012 הוגש נגד המשיבים כתב אישום בת"פ 61415-01-12 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. בהסכמת המשיבים ובאי כוחם ובהעדר חלופה הורה בית המשפט המחוזי (מ"ת 61454-01-12) על מעצרם עד תום ההליכים. כשבעה חודשים לאחר הגשת כתב האישום, ביום 3.9.2012, תוקן כתב האישום. כתב האישום המתוקן מגולל 14 אישומים שונים כלפי המשיבים, חלקם או כולם.

האישום הראשון מייחס למשיבים קשירת קשר לגניבת מכשיר טלפון נייד וגניבתו. האישום השני מייחס להם פריצה לדירת מגורים ושוד בנסיבות מחמירות, הכוללות אלימות, של תכשיטים מבעלת הבית הקשישה. האישום השלישי מייחס להם נסיעה במונית תוך הבטחת שווא לנהג שהם ישלמו על הנסיעה, וגניבת מכשיר טלפון חכם מתוך המונית בסוף הנסיעה. האישום הרביעי מאשים את משיבים 1 ו-2 בשוד בנסיבות מחמירות של מכשיר טלפון נייד מקטינה שהלכה ברחוב עם אמה. האישום החמישי מייחס להם גניבה של מכשיר טלפון מאישה שצעדה ברחוב. על פי האישום השישי משיבים 1 ו-2 תקפו שוטר בנסיבות מחמירות. האישום השביעי והארבעה עשר אינם נוגעים למשיב 1. האישום השמיני עד השלושה עשר מייחסים למשיב 1 מקרי שוד של שרשרת זהב מעוברות אורח, ניסיון שוד של אישה מבוגרת שהלכה בשוק בבאר שבע, פגיעה בזדון ברכב, פריצה אליו וגניבה מתוכו, פגיעה ברכב אחר ופריצה לתוכו ללא שמצא דבר הראוי לגניבה וכן שהייה לא חוקית במדינת ישראל.

2.

מהחומר עולה כי ביום 20.2.2011 התבצעה הקראה של כתב האישום. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת באי כוח המשיבים והסכים לדחות את הדיון ליום 27.3.2012 למטרות לימוד החומר וקבלת תעודת חיסיון. ביום 27.3.2012 ביקש ב"כ משיב 1 לדחות את הדיון לצורך קבלת חוות דעת פסיכיאטרית וב"כ משיבים 2 ו-3 ביקשו לדחות את הדיון על מנת לקיימו במאוחד. הדיון נדחה ליום 16.4.2012. ביום זה שבו המשיבים וביקשו דחייה והדיון נדחה ליום 14.5.2012. דחייה נוספת, ליום 28.5.2012, ניתנה אף היא לבקשת באי כוח המשיבים. ביום האמור שבו המבקשים וביקשו דחייה, בהתנגדות המדינה. בית המשפט קבע מועדי הוכחות לימים 11.9.2012 ו-27.9.2012. נכון לעתה התקיימו שתי ישיבות הוכחות ונשמעו שבעה עדים. כן נקבעו דיוני הוכחות ליום 4.11.2012 וליום 18.11.2012.

מעצרם של משיבים 2 ו-3 הוארך בהסכמתם ביום 22.10.2012 בתשעים ימים נוספים.

3.

המדינה מבקשת את הארכת המעצר לנוכח מסוכנותו הגבוהה של משיב 1 לאור המיוחס לו בכתב האישום והחשש לשיבוש הליכי משפט אם יימלט לשטחים. צוין גם עברו הפלילי המכביד. המדינה מסבירה שהעיכוב בשמיעת ההוכחות נגרם בעיקר מבקשות דחייה מטעם המשיבים.

משיב 1 מתנגד לבקשה בשל התמשכות ההליכים לנוכח מחדלי המדינה, ובכלל זה עיכוב בהוצאת תעודת חיסיון, תיקון כתב האישום, ועיכוב בתמלול קלטות החקירה, וכן לדבריו העובדה שרוב העדים לא נשמעו.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנימוקי הצדדים באתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להתקבל. גם אם חלק מן העיכוב נבע מהתנהלות המדינה, חלקו של משיב 1 בהתמשכות ההליכים ניכר ורב יותר. ניתנו מספר דחיות על מנת שייבדק על ידי פסיכיאטר ולשם עריכת חוות דעת. מסלול זה עשוי להיות חלק חשוב מהמשפט, אך עדיין לא ניתן להטיל את האחריות לכך לפתחה של המבקשת. חלקו של משיב 1 בכתב האישום ניכר ובולט אף הוא. ריבוי המעשים, גיוונם והאלימות לכאורה שדובקת בהם מבססים את המסוכנות לכאורה המיוחסת למשיב 1. יתר על כן, הוא בעל שלוש הרשעות קודמות, תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה, ובעבר אף ריצה עונש מאסר בפועל לתקופה של שנה ומחצה. נתונים אלה מוסיפים ממד למסוכנות שנשקפת ממשיב 1 על פי העובדות בכתב האישום, שהוכחו לכאורה.

5.

הבקשה מתקבלת. מעצרו של משיב 1 מוארך בזה בתשעים ימים החל מיום 31.10.2012, או עד למתן פסק דין בעניינו בת"פ 61415-01-12 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם. על פני הדברים יש מקום לקבוע מספר תאריכים נוספים במהלך תקופה זו לשמיעת ראיות.