בש"פ 7465-22 בש"פ 7465-22

1.לפניי בקשה רביעית להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), החל מיום 21.11.2022 בתשעים ימים או עד למתן פסק הדין בת"פ 47450-05-21 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.

2.נגד המשיב ואחרים הוגש ביום 24.05.2021 כתב אישום, המייחס להם עבירה של מעשה טרור בחבלה מחמירה לפי סעיפים 329(א)(1) ו-(2) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 וסעיף 37 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016. עובדות כתב האישום והליך המעצר פורטו בהחלטות קודמות של בית משפט זה (ראו: בש"פ 5066/21 (השופט ג' קרא); בש"פ 8265/21 (השופט א' שטיין); בש"פ 799/22 (השופטת ע' ברון) בש"פ 3153/22 (השופטת ד' ברק-ארז) ובש"פ 7465/22 (השופטת י' וילנר)). לפיכך, לא אשוב כאן בפירוט על עובדות כתב האישום, שעניינן בתקיפה שביצעו המשיב ואחרים, בגבר בעל חזות יהודית, במהלך הפרות סדר שהתרחשו בירושלים – תקיפה באגרופים, בעיטות, אלות עץ, סלעים, חפצים שונים ושוקר חשמלי, והכל, על-פי הנטען, מתוך מניע אידיאולוגי.

3.בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים. ביום 19.07.2021, לאחר ששירות המבחן הגיש לבית משפט קמא שני תסקירים בעניינו של המשיב, מהם עלה קושי בהערכת מידת המסוכנות הנשקפת ממנו – הורה בית משפט קמא על מעצר המשיב בפיקוח אלקטרוני. המבקשת הגישה ערר על החלטה זו, וביום 23.07.2021 קיבל בית משפט זה את ערר המבקשת, והורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים (בש"פ 5066/21, השופט ג' קרא). בהמשך, ביום 17.10.2021 הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר בהחלטת על מעצרו, בה טען לחולשה ממשית בעוצמת הראיות לכאורה. בקשה זו נדחתה על-ידי בית משפט קמא, וערר על החלטה זו נדחה על-ידי בית משפט זה (בש"פ 8265/21, השופט א' שטיין).

4.אשר לקצב התקדמות ההליך העיקרי, בתמצית, עובר למועד הארכת המעצר הקודמת נתבקשו מספר רב של בקשות דחייה מטעם בא-כוח המשיב לשם קבלת חומרי חקירה שונים. ביום 15.09.2022 התקיים דיון הוכחות, ונקבעו שני דיוני הוכחות למהלך חודש דצמבר 2022. ביום 23.10.2022, נוכח סיום פרשת התביעה – ביטל בית משפט קמא את אחד מדיוני ההוכחות שנקבעו לחודש דצמבר 2022, ונקבע כי בישיבה ביום 28.12.2022, בסיום פרשת ההגנה, ישמעו סיכומי הצדדים בעל-פה.

במסגרת הבקשה לפניי נטען כי מסוכנותו הגבוהה של המשיב נלמדת מן העבירה המיוחסת לו, אשר בוצעה על רקע אידיאולוגי-לאומני, וכן, מתסקיר שירות המבחן בעניינו, אשר התקשה להעריך את רמת הסיכון הנשקפת ממנו. זאת, בשל הפער בין האופן בו הוא מציג את אורח החיים הנורמטיבי שלו, ובין נסיבות מעצרו. בהמשך לכך, שירות המבחן לא בא בהמלצה על שחרור המשיב למעצר בית או על מעצרו בפיקוח אלקטרוני.

דיון והכרעה

5.לאחר העיון בבקשה, ומששמעתי את טענותיהם של באי-כוח הצדדים בדיון שהתקיים לפניי, שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל.

6.שמעתי את טענת בא-כוחו של המשיב אשר סבר כי לא ראוי היה להתייחס לעברו הפלילי של המשיב מעת היותו קטין, עבר שהתיישן, בגדרי תסקיר שירות המבחן. ברם, סבורני כי אין למנוע משירות המבחן התייחסות לעברו הפלילי של המשיב במסגרת תפקידו להביא בפני בית המשפט תמונה מלאה ומפורטת לגבי נסיבותיו – לרבות אופיו; מסוכנותו; יכולתו להפיק תועלת מטיפול ועוד.

7.כמו כן, ראיתי את גזר הדין בעניינים של שני הנאשמים הנוספים, שהם קטינים, ומבלי להמעיט ערך בטיעוני בא-כוח המשיב בדבר חלקו הפחות יחסית של המשיב ביחס לשני האחרים – אין בכך כדי לשנות מן התוצאה המתבקשת בתיק דנא.

8.כידוע, במסגרת בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, על בית המשפט לאזן בין שמירה על ביטחון הציבור ותקינות ההליך הפלילי לבין זכותו של הנאשם לחירות. בתוך כך, יש להביא בחשבון את המסוכנות הנשקפת מן הנאשם; חומרת העבירות המיוחסות לו וכן את קצב התקדמות ההליך (ראו, למשל: בש"פ 5797/22 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 16(12.09.2022)). לא הונחה בפניי כל ראיה לשינוי במסוכנות המשיב ממועדי ההחלטות הקודמות שניתנו בעניינו בבית משפט זה.

9.אשר לקצב התקדמות ההליך – נכון לעת הזו, פרשת ההגנה ושמיעת סיכומי הצדדים עתידים להסתיים ביום 28.12.2022, היינו, במהלך תקופת המעצר המבוקשת. אמנם המשיב שוהה זמן ממושך במעצר מאחורי סורג ובריח, אך דומה כי נעשה מאמץ לקדם את ההליך בתקופה שחלפה ממועד בקשת הארכת המעצר האחרונה, ונקבעו דיונים רבים במועדים סמוכים. מכל מקום, סבורני כי טרם הוסטה נקודת האיזון לעבר בחינת שחרור המשיב לחלופת מעצר, בשל המסוכנות הנשקפת ממנו.

10.בטרם חתימה, ראיתי לתקן טעות קולמוס שנפלה בהחלטת בית משפט קמא מיום 19.10.2022 (כבוד השופט ר' וינוגרד) בסעיף 2, שם צוין באופן שגוי כי מותב זה הורה על מעצרו של המשיב ביום 23.07.2021.

11.אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 21.11.2022 או עד פסק דין בת"פ 47450-05-21 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.