בש"פ 7471-22 בש"פ 7471-22

1.לפניי ערר לפי סעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ג' צפריר) במ"ת 20948-06-22 מיום 18.10.2022, בגדרה נדחתה בקשת העוררת לעיון חוזר בתנאיי מעצרה.

תמצית עובדות כתב האישום והרקע לבקשה

2.נגד העוררת ואחרת בשם נואל עתאמלה (להלן: עתאמלה), הוגש ביום 12.06.2022 כתב אישום המייחס להן עבירה של הפרת חובת רישוי לפי סעיפים 4(א) ו-57(1) לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2018; תקיפת קטין או חסר ישע לפי סעיף 368ב(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); התעללות בקטין על-ידי אחראי לפי סעיף 368ג לחוק העונשין; והזנחת ילדים לפי סעיף 362(ג) לחוק העונשין.

3.על פי המתואר בכתב האישום, בתקופה הרלבנטית אליה, הפעילו העוררת ועתאמלה מעון יום לפעוטות בשטח ביתה של עתאמלה, בכפר ריינה, ללא רישיון. בתקופה שבין יום 23.05.2022 ליום 25.05.2022, נתפסו במצלמות אבטחה המותקנות במעון מספר אירועים בהם נהגו העוררת ועתאמלה, כלפי הפעוטות בגן באלימות פיזית, מילולית ונפשית.

4.בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה לעצור את העוררת עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינה.

5.בהחלטתו מיום 19.06.2022, הורה בית משפט קמא על שחרור העוררת לחלופת מעצר – בתנאיי מעצר בית מלא בבית אמה, תחת מגבלות נוספות המפורטות בהחלטה. משמצא בית משפט קמא כי מדובר בחלופת מעצר ראויה, קבע הוא כי היא אינה מצריכה בחינה על-ידי שירות המבחן. זאת, מכיוון שמסוכנותה של העוררת מוגבלת לנסיבות הייחודיות של טיפול בילדים.

6.ביום 29.09.2022, הגישה העוררת בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 19.06.2022, בגדרה עתרה להעברתה למעצר בית מלא בכפר ריינה, מקום מגוריה, תחת מפקחים אחרים, וזאת, בין היתר, נוכח מצוקתו של בנה הקטין הנובעת מחלופת המעצר. בדיון ביום 18.10.2022, עתר בא-כוחה של העוררת לביטול כלל תנאי מעצר הבית, וזאת בטענה שמסוכנותה ספציפית כלפי קטינים בהשגחתה בלבד.

7.בהחלטתו מיום 18.10.2022, דחה בית משפט קמא את בקשת העוררת לעיון חוזר. זאת מן הטעמים שחלופת המעצר הנוכחית הוצעה על-ידי העוררת עצמה, משך ההליך היה ברור כבר במועד הצעת חלופת המעצר וטרם חלף פרק הזמן המצדיק עיון חוזר. זאת ועוד, נקבע כי אין במסמך שהוגש מטעם בית ספרו של בנה הקטין של העוררת כדי להוכיח פגיעה קשה וקיצונית בקטין.

8.העוררת לא השלימה עם החלטה זו, ומכאן הערר שלפניי.

9.לטענת העוררת, אין בתנאי מעצר הבית תרומה פונקציונלית לנטרול עילת המעצר, כאשר נקבע כי מסוכנותה ספציפית לעבודה עם קטינים – תחום בו היא אינה חפצה לשוב ולעסוק בו. עוד נטען, כי עוצמתה של עילת מעצר זו אינה יכולה להצדיק את המשך מעצרה, וזאת בין היתר, נוכח מצוקתו של בנה הקטין לאור חלופת המעצר. כן נטען, כי ממד הזמן כשיקול לשינוי תנאי שחרור הינו גמיש ותלוי נסיבות, וכי העוררת ראויה לאמון בית המשפט משלא נרשמה לחובתה אף הפרה של תנאי שחרורה.

10.בדיון שנערך לפניי חזר בא-כוח העוררת על עיקר טענותיו שבכתב. מנגד, טען בא-כוח המשיבה, כי יש לדחות את הערר. בפתח הדברים ציין בא-כוח המשיבה, כי בימים הקרובים אמור להתקבל מענה לכתב האישום, כך שצפויים להיקבע מספר דיונים בעניינה. בהתאם לכך, נטען, כי טרם בשלה השעה לביטול החלטתו של בית המשפט המחוזי, בכל הנוגע לתנאי מעצרה של העוררת.

11.במהלך הדיון, הערתי את שהערתי והצעתי את שהצעתי, והצדדים נעתרו להצעת בית המשפט.

12.אשר על כן, הערר נדחה, אך ניתן לעוררת חלון פיקוח בימים א'-ו' בין השעות 12:00-09:00 עד ליום 20.12.2022 בהם תוכל לבצע צעדים לצורך איתור מסגרת תעסוקתית המוכנה לקלוט אותה, בעיר נצרת. יציאתה של העוררת יהיה כפוף לתנאי, שאחד מהמפקחים המפורטים בהחלטת בית משפט קמא מיום 19.06.2022 ילווה אותה לאורך כל זמן שהותה בחלונות פיקוח. לאחר שיאותר, וככל שיאותר, מקום עבודה כאמור, תגיש העוררת בקשה לעיון חוזר בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, בגדרה תפרט על אודות מקום העבודה המוכן לקלוט אותה; ובית המשפט יכריע בנדון לפי מיטב שיקול דעתו.