בש"פ 7472/13מדינת ישראל נ. פלוני

א.

בקשה להארכת מעצרם השניה של המשיבים, וזאת במאה וחמישים ימים, מיום 12.11.13 או עד למתן פסק דין בתיק פ"ח 26879-11-12 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם, בגדרי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן חוק המעצרים ). עניינה של הפרשה בעבירות של ניסיון לרצח, סחיטה בכוח, סחיטה באיומים, עבירות נשק, הדחה בחקירה, שיבוש הליכי משפט, הלבנת הון ועוד, המיוחסות למשיבים בפעלם במסגרתו של ארגון פשיעה.

רקע

ב.

כנגד המשיבים ושניים נוספים הוגש ביום 14.11.12 כתב אישום, המחזיק חמישה עשר אישומים, אשר מייחסים להם עבירות במסגרת ארגון פשיעה. ביום 27.11.12 הוגש כתב אישום מתוקן, וביום 17.9.13 הוגש כתב אישום מתוקן בשנית; המבוקש הוא בנקודות מעטות וברשימת עדים.

בהחלטתו של השופט י' עמית (בש"פ 5491/13, מיום 13.8.13) פורטו האישומים המיוחסים למשיבים בכתב האישום והעבירות המיוחסות לכל אחד מהם, לפיכך, אביא את אלה בתמצית.

למשיב 1 מיוחסות עבירות של עמידה בראש ארגון פשיעה, ניהולו וארגון פעילותו לפי סעיפים 2(א) ו-2(א)(1) לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003 (להלן חוק מאבק בארגוני פשיעה ) [אישום ראשון]; קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) חוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן החוק ), ניסיון לרצח לפי סעיף 305(1) לחוק, החזקת נשק לפי סעיף 144(א) לחוק ושיבוש הליכי משפט לפי סעיף 244 לחוק (כולן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום שני]; קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, ניסיון לרצח לפי סעיף 305(1) לחוק ונשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק (כולן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום שלישי]; קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, ניסיון לרצח לפי סעיף 305(1) לחוק והחזקת נשק לפי סעיף 144(א) לחוק (כולן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום חמישי]; קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק , סיוע לחבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק ומתן אמצעים לביצוע פשע לפי סעיף 498(א) לחוק (כולן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום שישי] ; סחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק (בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום שביעי]; קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק

ו סחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק (שתיהן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום שמיני] ; ריבוי עבירות של ארגון משחקים אסורים לפי סעיף 225 לחוק וריבוי עבירות של החזקה וניהול מקום משחקים אסור לפי סעיף 228 רישא לחוק (שתיהן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום שלושה עשר] ; שלוש עבירות של השמטת הכנסה מדו"ח וארבע עבירות של נקיטת מרמה, עורמה ותחבולה לפי סעיפים 220(1) ו-220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן הפקודה ) (שתיהן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [ארבעה עשר]; ריבוי עבירות של הלבנת הון לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן חוק איסור הלבנת הון ) (בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום חמישה עשר].

למשיב 2 מיוחסות עבירות של ניהול, ארגון והכוונת פעילות בארגון פשיעה לפי סעיף 2(א)(1) לחוק מאבק בארגוני פשיעה [אישום ראשון]; קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, ניסיון לרצח לפי סעיף 305(1) לחוק ונשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק (כולן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום שני] ; סחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק (בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום תשיעי] ; סחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק וסחיטה בכוח לפי סעיף 427(א) לחוק (שתיהן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום עשירי] ; סחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישא וסיפא לחוק (שתיהן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום אחד עשר] ; סחיטה בכוח לפי סעיף 427(א) רישא לחוק (בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום שניים עשר] ; ריבוי עבירות של ארגון משחקים אסורים לפי סעיף 225 לחוק וריבוי עבירות של החזקה וניהול מקום משחקים אסור לפי סעיף 228 רישא לחוק (שתיהן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום שלושה עשר] ; שלוש עבירות של השמטת הכנסה מדו"ח וחמש עבירות של נקיטת מרמה, עורמה ותחבולה לפי סעיפים 220(1) ו-220(5) לפקודה (שתיהן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [ארבעה עשר]; ריבוי עבירות של הלבנת הון לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון (בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום חמישה עשר].

למשיב 3 מיוחסות עבירות של ניהול, ארגון והכוונת פעילות בארגון פשיעה לפי סעיף 2(א)(1) לחוק מאבק בארגוני פשיעה [אישום ראשון]; קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק וסיוע לניסיון לרצח לפי סעיף 305(1) + סעיף 31 לחוק (שתיהן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום שני] ; קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק וניסיון לרצח לפי סעיף 305(1) לחוק (שתיהן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום שלישי]; ריבוי עבירות של ארגון משחקים אסורים לפי סעיף 225 לחוק וריבוי עבירות של החזקה וניהול מקום משחקים אסור לפי סעיף 228 רישא לחוק (שתיהן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום שלושה עשר] ; ארבע עבירות של נקיטת מרמה, עורמה ותחבולה לפי סעיף 220(5) לפקודה (שתיהן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [ארבעה עשר]; ריבוי עבירות של הלבנת הון לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון (בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום חמישה עשר].

למשיב 4 מיוחסות עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, ניסיון לרצח לפי סעיף 305(1) לחוק ונשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק (כולן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום שלישי] ;

הדחה בחקירה לפי סעיף 245(א) לחוק ושיבוש הליכי משפט לפי סעיף 244 לחוק (שתיהן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום רביעי].

למשיב 5

מיוחסות עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק וניסיון לרצח לפי סעיף 305(1) לחוק (שתיהן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה)

[אישום חמישי] .

למשיב 6

מיוחסות עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, ניסיון לרצח לפי סעיף 305(1) לחוק ונשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק (שתיהן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה)

[אישום שלישי] .

ג.

כנטען באישום הראשון (המיוחס למשיבים 6-1), משנת 2008 היו המשיבים ושניים נוספים מאוגדים בארגון פשיעה שפעל בעיר אילת. בין היתר פעל הארגון למתן הלוואות בריבית קצוצה בניגוד לחוק הריבית, התשי"ז-1957, הפעלת מועדוני הימורים, עבירות מס והלבנת הון. כחלק מפעילות הארגון הפעילו המשיבים אלימות כלפי החייבים ואיימו עליהם. בהזדמנויות שונות אף החזיק הארגון כלי נשק ואמצעי לחימה שונים. על פי חלוקת התפקידים המתוארת, המשיב 1 ניהל את הארגון ועמד בראשו; המשיב 2 שימש כמנהל בארגון בתחום ההלוואות בריבית, והחליף את המשיב 1 כראש הארגון בתקופות בהן שהה המשיב 1 בכלא;

המשיב 3 שימש מנהל בארגון והיה כפוף למשיב 1, היה שותף במועדוני ההימורים, ובדומה למשיב 2, גם הוא החליף את המשיב 1 כראש הארגון בתקופות בהן שהה בכלא, ואף שימש איש ביצוע של הארגון; משיבים 6-4 היו חברים בארגון ושימשו אנשי ביצוע שלו. המשיב 5 השתייך גם לכנופיה ירושלמית, שקיבלה – בין היתר – שירותים מהמשיב 1 בעיר אילת. יצוין, כי אחד מחברי הארגון משמש עד מדינה בתיק (להלן א' ). המשיבים 3-1 נהגו לתגמל את חברי הארגון בדרכים שונות מתוך כספי הארגון, זאת בהתאם למעמדם בארגון.

ד.

כנטען

באישום השני (כלפי משיבים 3-1), ביום 18.4.10, ביצע השוטר שי וקסמן תצפית לעבר ביתו של המשיב 1, לאחר שנודע למשטרה על נסיון פגיעה של המשיב 2 ואדם נוסף בשני חשודים שארבו למשיב 1 מחוץ לביתו. נטען, כי המשיבים 1, 2 וא' הגיעו לבית והבחינו בוקסמן, אך לא ידעו כי הוא שוטר וחשדו כי הוא מתכוון לפגוע במשיב 1. עוד נטען, כי באותו זמן הגיע המשיב 3 למקום יחד עם אנשים נוספים. אלה התייצבו בכניסה לבניין כדי למנוע מוקסמן להימלט. משיב 2 וא' נכנסו לביתו של המשיב 1 ועדכנו אותו בדבר מיקומו של וקסמן. נטען, כי משיבים 1 ו-2 החליטו לרצוח את וקסמן, משיב 1 מסר למשיב 2 אקדח וכפפות והורה לו לירות בוקסמן, וכי זה הורה לא' להמתין לו ברכב מילוט בקרבת מקום. בכניסה לבנין עמדו המשיבים 2, 3 והאחרים ונדברו ביניהם להמית את וקסמן, המשיב 2 נכנס לבנין כשהוא אוחז באקדח, אך כשהגיע לקומה השלישית הבחינו המשיב 2 ווקסמן זה בזה, המשיב 2 זיהה את וקסמן כאיש משטרה, צעק "זה בלש" וירד חזרה במדרגות, נכנס לרכב בו נהג א' והורה לו לברוח מהמקום. כן נטען, כי המשיב 2 וא' פגשו את המשיב 1 סמוך לביתו והשיבו לו את האקדח, וזה הוטמן על-ידו במקום כלשהו כדי למנוע את מציאתו.

ה.

כנטען

באישום השלישי (כלפי משיבים 1, 3, 4 ו-6), ביום 3.6.10 נכרתה עסקת מכר בחסותו של המשיב 1, לפיה ירכוש ממנו דיאב אבו עראר אניה בסכום של 180,000 ש"ח. דיאב שילם 120,000 ש"ח, אולם כעבור כמה ימים התברר לדיאב כי לא התקבלו האישורים לשחרור האניה. עקב כך דרש דיאב מהמשיב 1 את כספו חזרה, אך הלה התחמק ממנו. נטען, כי במועד שאינו ידוע למבקשת, אולם לאחר ה-23.6.10, הגיע דיאב לביתו של המשיב 1 עם אדם נוסף וביקש לשוחח עמו. אשתו של המשיב 1 מסרה לדיאב שאישה

בדרכו לאילת. כן נטען, כי המשיב 1 קשר עם המשיבים 3, 4, ו-6 קשר להמית את דיאב, והורה למשיבים 4 ו-6 לנסוע ולהביא שני אקדחים, וכשחזרו פירט את תכניתו בפניהם, אך זו לא צלחה את שלב היישום בשל חשש שהתעורר אצל דיאב. המשיב 1 הורה למשיבים 4 ו-6 לחפש אחר דיאב באזור קניון "מול הים" בעיר אילת, ואלו נסעו כשהם מצוידים באקדחים במטרה לירות בו, אולם לאחר זמן מה הודיעו למשיב 1 כי לא הצליחו לאתרו.

ו.

כנטען

באישום הרביעי (כלפי משיב 4), ביום 24.10.12 ערכה היחידה החוקרת לדיאב מסדר זיהוי תמונות, אשר לא כלל את המשיב 4 לבקשת בא כוחו. ביום 28.10.12, שהו המשיב 4 ודיאב, באופן מקרי, בתא מעבר בכלא "איילון". במהלך המפגש ביניהם אמר המשיב 4 דברים לדיאב במטרה לגרום לו להימנע מזיהויו במסדר הזיהוי אשר נדחה וצפוי היה להיערך.

ז.

כנטען באישום החמישי (כלפי משיבים 1 ו-5), במועדים הרלבנטיים היה המשיב 1 היה בקשר עם יעקב שמעון, המכונה "עקא", ואף העמיד לרשותו את שירותי הארגון. נטען, כי בין עקא לבין עבריין בשם יוסי מלכה פרץ סכסוך. ביום 2.4.10 גמלה בלבם של המשיבים 1 ו-5 החלטה להביא למותו של מלכה בסיועו של א'. המשיב 1 פירט באזני א' את תכניתו, לפיה א' יסיע אותו ואת המשיב 5 לכיוון הכניסה לעיר אילת, שם הטמין בין החולות שני רובי M-16 . על פי התכנית, כאשר יחלוף מלכה ברכבו יירו השניים לעברו בכוונה להמיתו, בעוד א' ממתין להם ברכב המילוט. עוד נטען, כי באותו יום דיווח א' לשוטר במשטרת אילת על כוונתם של השניים לרצוח את מלכה. נטען, כי ביום 3.4.10 נפגשו המשיבים 1 ו-5 וא' במטרה להוציא התכנית לפועל. בדרך הורו לא' לעצור בסופרמרקט כדי לקנות כפפות, ובזמן שהשניים לא היו במכונית התקשר א' לשוטר בתחנת אילת ומסר לו על תכניתם, לרבות פרטי הרכב ומיקומו. בעקבות זאת נעצרו השלושה. כן נטען, כי בתחנת המשטרה באילת, השליך המשיב 1 שני כרטיסי סים חדשים, אשר לא נעשה בהם שימוש וכיסוי למכשיר טלפון נייד, במטרה להעלים ראיות.

ח.

כנטען

באישום השישי (כלפי משיב 1), המשיב 5 ושניים נוספים קשרו קשר לדקור את יוסי מלכה. לשם כך נפגשו ביום 16.8.10 עם המשיב 1 בביתו וביקשו את אישורו. כן נטען, כי המשיב 1 אישר לקושרים לדקור את מלכה, ואף צייד אותם בסכין. הקשר לא יצא בסופו של דבר אל הפועל, עקב נוכחותם של שוטרים בבית המלון בו שהה מלכה (יצוין כי המשיב 5 הועמד לדין בגין אירוע זה ובגין ניסיון דקירה נוסף אשר אירע במהלכו במסגרת תיק אחר).

ט.

כנטען

באישומים השביעי והשמיני (כלפי משיב 1 ושניים נוספים), המשיב 1 דרש לקבל סך של 50,000 ש"ח מדי חודש או 25% מרווחי מועדון בשם "ריביירו", זאת באיומים תוך הטלת אימה, כך שבסופו של דבר שולם לו 40,000 ש"ח מדי חודש במשך 20-15 חודשים [אישום שביעי]; כן נטען, כי המשיב 1 נענה לפנייתה של רחלי בן שטרית, בעלים במשותף של עסק למכירת כריכים בשם "ארליך", להרחיק את שותפה מהעסק לאחר שהתגלע סכסוך בין השניים. עוד נטען, כי רחלי נדרשה לשלם עשרות אלפי שקלים [אישום שמיני].

י.

כנטען

באישומים 9, 10, 11 ו-12 , המשיב 2 פעל לסחיטה באיומים של הלווה מיכאל מלכה; סחיטה בכוח של הלווה דוד ירחי; סחיטת אלון חכים; וסחיטת מוריס זבורה.

יא.

כנטען

באישום השלושה עשר , משיבים 3-1 הפעילו בתקופות שונות תשעה מועדוני הימורים במקומות שונים ברחבי העיר אילת. נטען, כי המשיב 1 היה שותף ברווחי המועדונים ושימש "מנהל על" של המועדונים, בכך שנתן הוראות למשיבים 2, 3 ואחרים שהפעילו אותם מטעמו.

יב.

כנטען

באישום הארבעה עשר , המשיבים 3-1 הפיקו הכנסות כתוצאה מפעילותם בארגון הפשיעה ובעסקי ההימורים, מגביית ריבית מהלוואות ומסחיטה באיומים, אך לא דיוחו על כך, ופעלו במכוון ובמזיד כדי להתחמק מתשלום מס.

יג.

כנטען באישום החמישה עשר

(משיבים 3-1), במהלך התקופה הרלבנטית קיבלו המשיבים 3-1 סכומים מצטברים בסך למעלה מ-30 מיליון ש"ח המהוים "רכוש אסור" לפי חוק איסור הלבנת הון; עירבו בין רכושם האסור לרכוש שאינו אסור; ופעלו במזיד להסתיר את הקשר בינם לרכוש האסור ולהסתיר מהרשות לאיסור הלבנת הון מידע בגין הכנסותיהם.

הליכי המעצר

יד.

עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים (מ"ת 26916-11-12). יצוין, כי עניינם של נאשמים 5 ו-8 נדון בנפרד מן המשיבים, לבקשת באי כוחם, ובימים 25.12.12 ו-10.1.13 שוחררו אלה לחלופות מעצר (השופט נ' אבו טהה ). כמצוין בהחלטת השופט י' עמית מיום 13.8.13, החלטת מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים ניתנה רק ביום 9.5.13 (השופט נ' אבו טהה ), כחצי שנה לאחר הגשת הבקשה, בין היתר, בשל בקשות דחיה שהגישו חלק מבאי כוח המשיבים לשם עיון בחומר החקירה נוכח היקפו יוצא הדופן של התיק וחילופי ייצוג. בהחלטתו המפורטת כדבעי של בית המשפט המחוזי (השופט נ' אבו טהה ), נקבע כי ישנן ראיות לכאורה, המוכיחות כי העבירות נעברו תוך השתייכות לארגון פשיעה, כמו גם עילות מעצר, בין היתר, בהתחשב בעבירות האלימות החמורות שביצעו המשיבים כמפורט בכתב האישום. עוד נקבע, כי מסוכנותם של המשיבים נלמדת מנסיבות המקרה, וכי קיים חשש טבוע לשיבוש הליכי משפט עם שחרור המשיבים, בפרט אלה שמיוחסת להם עבירה זו בכתב האישום. בית המשפט ציין, כי חרף קיומן של ראיות לכאורה ועילות מעצר, שקל – בהתאם למצוות המחוקק – היתכנותה של חלופת מעצר, אולם בשים לב לרמת המסוכנות הגבוהה הנלמדת "מאופי העבירות, התמשכותן, ריבוין, חומרתן, נסיבות ביצוען במסגרת ארגון פשיעה, לצד עברם הפלילי של המשיבים" שוכנע שחלופת מעצר לא תסכון, והורה על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים; על החלטה זו, הוגש ערר מטעמו של המשיב 4 לבית משפט זה, אשר נדחה בהחלטתו של השופט ס' ג'ובראן (בש"פ 4301/13, מיום 14.7.13), תוך שקבע, בין היתר, כי יש לראות בעדותו של עד המדינה ראיה מהימנה דיה במסגרת הליך זה.

טו.

ביום 9.8.13 האריך בית משפט זה את מעצרם של המשיבים 2 ו-5 בתשעים ימים, בהסכמת באי כוחם, זאת החל מיום 14.8.13 לפי סעיף 62 לחוק המעצרים (בש"פ 5491/13, השופט י' עמית ). הארכת מעצרם של משיבים 1, 3, 4, ו-6 נדונה ביום 12.8.13, וביום 13.8.13 הוארך אף מעצרם באותו אופן. בית המשפט ציין בהחלטתו, כי אין ספק שיידרשו בהמשך ההליך הארכות נוספות, אולם חלוף הזמן כשלעצמו אינו מאיין את משקל האינטרסים הציבוריים, כך שעל בית המשפט לבחון את התמונה בכללותה. צוין, כי הימשכות ההליך רובצת בעיקר לפתחם של חלק מהמשיבים שהסדרת ייצוגם התארכה, וכן כי שמיעת ההוכחות צפויה להתחיל בחודש אוקטובר 2013 באופן אינטנסיבי. עוד ציין בית המשפט את המסוכנות הנלמדת מאופי העבירות החמורות שיוחסו למשיבים, מעצם היותם חברים בארגון פשיעה ומעברם הפלילי המכביד. לאלה מתווספים, כפי שציין בית המשפט, החשש האינהרנטי להימלטות מהדין ולשיבוש הליכי משפט, בין היתר על-ידי הפעלת לחצים על עדי תביעה.

הליכים בתיק העיקרי

טז.

משפטם של המשיבים נפתח ביום 5.12.12, אך מטעמים של הסדרת הייצוג של חלק מהמשיבים ולימוד חומר החקירה, נדחו הדיונים פעם אחר פעם למתן מענה לכתב האישום ולדיון לפי סעיף 144 ל חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982. על אף הדחיות הרבות בהליך, בדיון מיום 21.5.13 ביקשו באי כוח המשיבים דחיה נוספת למתן מענה לכתב האישום. בית המשפט התיר את הדחיה ב-14 יום, תוך קביעת עשרים ושישה מועדי הוכחות (בין התאריכים 15.10.13 ו-11.2.14). בדיון מיום 1.7.13, האריך בית המשפט את המועד להגשת מענה מפורט בקבעו דיון ליום 9.9.13 להשלמת המענים ולדיון לפי סעיף 144 לחסד"פ. עוד נקבעו בדיון עשרים ושישה מועדים נוספים לשמיעת ראיות (בין התאריכים 10.3.14 ו-22.5.14). שבועיים קודם לדיון המקדמי מיום 9.9.13 העבירה המבקשת לידי באי כוח המשיבים רשימה מפורטת ומרוכזת של כלל המסמכים בתיק לפי עדי תביעה, אולם בדיון המקדמי לא ניתנה התייחסות באשר לנחיצות עדי התביעה, ולפיכך נקבע מועד חדש תחת זה ליום 15.10.13. ביום 22.10.13 החלה שמיעת ההוכחות בתיק.

הבקשה

יז.

בבקשה הנוכחית (מיום 4.11.13) נטען, כי מסוכנותם של המשיבים גבוהה ביותר, כפי שהיא נלמדת מן המיוחס להם בכתב האישום, כך שהימצאותם מחוץ למסגרת של מעצר עד תום ההליכים עלולה לסכן את שלום הציבור. כן נטען, כי לכל המשיבים מעורבות עמוקה ומתמשכת בביצוע עבירות חמורות, במסגרת עבריינית מאורגנת הפועלת באופן שיטתי.

עוד נטען, כי על מסוכנותם של המשיבים ניתן ללמוד מעברם הפלילי המכביד, כמפורט בגיליונות הרישום הפלילי: המשיב 1 בעל הרשעות רבות בעבירות החל משנת 1982, הכוללות, בין היתר, עבירות נשק, אלימות, הימורים, סמים, רכוש והחזקת סכין. המשיב 1 נדון פעמים רבות לריצוי עונשי מאסר בפועל. לחובתו של משיב 1 מאסר על תנאי בר הפעלה; המשיב 2 בעל הרשעות רבות, בעיקר בעבירות אלימות, אך גם עבירות סמים, רכוש, תקיפת שוטר ועוד. המשיב 2 נדון בחמש הזדמנויות לעונשי מאסר בפועל, וריצה תקופות מאסר, וכן לחובתו מאסר על תנאי בר הפעלה; המשיב 3 בעל עבר פלילי מכביד, בעיקר בעבירות אלימות, וכן בתקיפת שוטר ואיומים. המשיב 3 ריצה בעבר עונש מאסר בפועל, ולחובתו מאסר על תנאי בר הפעלה; המשיב 4 ריצה עונש מאסר בן 15 חודשים בגין עבירות של התפרצות בכוונה לבצע גניבה, ובעברו הורשע בעבירות סמים ונשק, בגינן ריצה מאסר בן 9 חודשים; המשיב 5 מרצה בימים אלו עונש מאסר בן ארבע שנים, בגין עבירות סחיטה באיומים, תקיפה, איסור הלבנת הון ועוד. כן בשנת 2006 נדון לעונש מאסר בן 28 חודשים, בין היתר, בגין עבירות של הפרעת שוטר, שיבוש הליכי משפט, תקיפה סתם, הדחה באיומים ובכוח ועוד. בעברו של משיב 5 הרשעות נוספות בגין עבירות אלימות חמורות ועוד; המשיב 6 נידון בחודש מרץ 2012 ל-36 חודשי מאסר בגין החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ושיבוש הליכי משפט. המשיב 6 ריצה בעבר תקופות מאסר בגין עבירות אלימות, רכוש, שיבוש הליכי חקירה וסמים, ואף הורשע בארבע עבירות של סחר בסמים בגינן ריצה תקופות מאסר ממושכות.

בבקשה נטען, כי חומרת העבירות והעונשים הצפויים למשיבים, היה ויורשעו, מקימים חשש מפני הימלטות. עוד נטען, כי קיים חשש קונקרטי מפני שיבוש הליכי משפט, בין בדרך של העלמת ראיות ובין בדרך של השפעה על עדים. חשש זה מתחזק נוכח הרשעתם של המשיבים 1, 4, 5 ו-6 בעבירות אלה בעבר.

עוד נטען בבקשה, כי התמשכות ההליכים בשלב זה רובצת בעיקר לפתחם של המשיבים, בשל עיכובים בהסדרת ייצוגם, מסירת מענים לכתב האישום והעברת התייחסויות מפורטות לנחיצות שמיעתם של עדי התביעה בדיונים המקדמיים. כן נטען, כי יש לקוות שמעתה תתקדם שמיעת המשפט בקצב ראוי, משנקבעו כחמישים מועדי הוכחות בין התאריכים 11.11.13 ו-22.5.13, ולפיכך יש להאריך את המעצר כמבוקש.

הדיון

יח.

בדיון מיום 6.11.13 נשמעו בהרחבה טיעוני הצדדים. באת כוחה של המבקשת (עו"ד גורני) טענה, כי עוד בהחלטתו של בית משפט זה (מיום 13.8.13), בהארכת המעצר הראשונה, צוין כי לבטח יידרשו בהמשך הארכות נוספות, וכי חלק מהעיכובים בהליך נבעו מבקשות דחיה שהוגשו מטעם המשיבים. כן נטען, כי קיים חשש להימלטות מן הדין, לשיבוש הליכי משפט ולשלום הציבור. באשר לקצב התקדמותו של המשפט נטען, כי התחיל שלב ההוכחות, וכן נקבעו כחמישים ישיבות נוספות במועדים צפופים. לטענת באת כוח המבקשת, האיזון בין השיקולים השונים מתבטא במובהק לטובת הארכת מעצרם של המשיבים ב-150 ימים.

סניגורו של משיב 1 (עו"ד מויאל) טען, כי לא הוגשו בקשות דחיה בהליך, מלבד בחודש פברואר 2012 במהלכו הוסדר נושא הייצוג. כן נטען, כי יש לקדם את עדותו של עד המדינה, המעיד בשלושה תיקים שונים בבית המשפט ועובר מאולם לאולם, כך שניתן יהיה לשקול חלופות מעצר, זאת בהיעדר חשש להשפעת מי מהמשיבים על עדותו. צוין, כי עדי התביעה הם במרביתם אנשי רשות, כך שהחשש לשיבוש הליכי משפט אינו חל עליהם. כן צוין, כי המשיב 1 מצוי במעצר יחיד בשנה האחרונה, וכי הוא צפוי ליתן עדותו בחודש דצמבר השנה. נטען, כי בנסיבות אלה ניתן להסתפק בהארכת מעצר ב-90 ימים.

סניגורם של משיבים 2 ו-5 (עו"ד ארבל) טען, כי בצל הראיה הכוללת יש לבחון פרטנית כל משיב, שכן שניים מהנאשמים בתיק זה שוחררו לחלופות מעצר. ביחס למשיב 2 נטען, כי האישום החמור ביותר שמיוחס לו הוא ניסיון לרצח, לגביו לא נקבעו ראיות לכאורה, ומשכך, אינו רלבנטי להליכי המעצר. כן נטען, כי יש לתת משקל במקביל לקצב התקדמות ההליך גם לחומרת העבירות ולמסוכנות העולה מהם. עוד נטען, כי המשיב 2 נעצר, נחקר ושוחרר לפני שלוש-ארבע שנים, בשל עבירות הסחיטה באיומים המיוחסות לו בכתב האישום, כך שלא ניתן לטעון למסוכנות כמו גם לשיבוש הליכי משפט לעניין זה. נטען, כי נקודת האיזון השתנתה, כך שראוי לבחון מחדש את המשך מעצרם של המשיבים 2 ו-5.

סניגורו של משיב 3 (עו"ד ליטן) טען, כי אילולא היו האישומים כנגד שולחו במסגרתו של כתב אישום נגד ארגון פשיעה, היה משוחרר לחלופת מעצר, וכי עדיין לא נקבע כי מדובר בארגון, ולפיכך גם לא נקבע ששולחו חבר בו. כן נטען, באשר לקביעתם של כחמישים מועדי הוכחות, כי קיימת – כאמור – חפיפה במועדים שנקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי למתן עדותו של עד המדינה במספר תיקים במקביל, כך שההליך עודנו צפוי להתעכב. עוד נטען, כי למשיב 3 עבר פלילי המסתכם בריצוי עבודות שירות.

סניגורו של משיב 4 (עו"ד זיתונה) טען, כי בקשות הדחיה בהליך המעצר לא השליכו על קצב התנהלות המשפט, מאחר שהמועדים נקבעו הרבה לפני שמי מהסניגורים ביקש לדחות את מתן המענה או להגישו בכתב. עוד נטען, כי באשר למשיב 4, לכל היותר מדובר בעבירה של קשירת קשר, מאחר שהעבירה המתוכננת לא יצאה לפועל, כך שיש לשקול כל יום מעצר בעניינו.

באת כוחו של משיב 6 (עו"ד דורפמן) הסכימה להארכת מעצר בת 90 ימים, מאחר שמשיב 6 הוא אסיר עד לחודש אוגוסט 2014. כן נטען, כי המשיב 6 מרצה מאסר בתנאי מעצר, באופן המשליך על בריאותו הנפשית ויכולתו לפגוש את משפחתו. עוד נטען, כי כנגד המשיב 4 עומד אישום אחד בלבד, וכי לא התבקשו דחיות.

בתשובה לטענותיהם של הסניגורים, טענה עו"ד גורני כי ההנחה שלאחר עדותו של עד המדינה תשתנה תמונת המצב באשר לחשש משיבוש הליכי משפט והמסוכנות הנשקפת מהמשיבים היא שגויה, וכי החשש מפני שיבוש הליכי משפט בעינו עומד גם ביחס לעדים נוספים שצפויים להעיד בתיק, בין היתר, נוכח עברם הפלילי של המשיבים. באשר לטענות עו"ד מויאל לעניין תנאי מעצרו של המשיב 1, נטען כי בית המשפט המחוזי הוא הכתובת מסוג זה. באשר לטענת עו"ד ארבל כי מדובר באירועים מלפני ארבע שנים, נטען כי האירועים המיוחסים למשיב 2 במסגרתו של האישום התשיעי הם מן השנים 2012-2011. עוד נטען, כי עברו של המשיב 3 אינו שולי, וכי הוא ריצה מאסר בפועל. עו"ד גורני טענה, כי אמנם עדותו של עד המדינה נדחתה, אולם בזמן זה נשמעו עדויות של עדים מרכזיים אחרים בתיק.

הכרעה

יט.

לאחר עיון בבקשה, ושמיעת טענות הצדדים, מצאתי לקבל את הבקשה באופן חלקי, כך שיוארך מעצרם של המשיבים ב-90 ימים בלבד, ולא ב-150 ימים כפי שהתבקש, החל מיום 12.11.13, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 26879-11-12 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם. סבורני כי ככלל יש לאפשר ביקורת שיפוטית תכופה יחסית (ראו בג"ץ 2442/11 שטנגר נ' יו"ר הכנסת , פסקה ב' לחוות דעתי (26.6.13)), מקום בו מדובר בשלילת חרותו של אדם, כזה הנהנה מחזקת החפות נכון לשלב זה; זאת גם אם אין מוציאים מכלל אפשרות מעצר ארוך יותר, בפתח שפתח המחוקק, במקרים מיוחדים, במובהק "כחריג" (ראו פסקה א' שם). להלן נידרש לכל משיב ומשיב ולטעמים בגינם הוארך המעצר כאמור. עלינו כמובן לצאת מהנחת הראיות לכאורה לפי כתב האישום.

כ.

משיב 1 , הוא ראש הארגון הנטען, ומיוחסים לו מרבית האישומים בכתב האישום המתוקן בשנית (עשרה אישומים), הכוללים עבירות אלימות חמורות וכן עבירות כלכליות. המשיב 1 מואשם, בין היתר, בשלושה נסיונות לרצח, קרי הוראתו על המתתם של וקסמן (באישום השני), דיאב (באישום השלישי) ומלכה (באישום החמישי); לחובת משיב זה 23 רישומים פליליים, בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממש, איומים, סמים, גניבה, פריצה, החזקת מקום להימורים או הגרלות, העלבת עובד ציבור, רכישת/החזקת נשק שלא כדין, התנהגות פרועה במקום ציבורי, החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה ועוד. הושתו עליו 13 עונשי מאסר.

כא.

משיב 2 , הוא ממנהלי הארגון הנטען, ואף לו מיוחסים מרבית האישומים בכתב האישום המתוקן בשנית (תשעה אישומים), הכוללים עבירות אלימות וכן עבירות כלכליות. המשיב 2, בין היתר, הוא שרדף אחר השוטר וקסמן בכוונה להמיתו, כשהוא חמוש באקדח (אישום שני), זאת בנוסף לפעולות סחיטה באיומים המיוחסות לו בכתב האישום (אישומים 12-9); לחובת משיב זה 11 רישומים פליליים, בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממש, איומים, פציעה על-ידי שניים או יותר, יצוא/יבוא/מסחר/הספקת סמים מסוכנים, אלימות כלפי ממלאי תפקיד, החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה, החזקת נכס חשוד כגנוב ועוד. הוא ריצה 7 עונשי מאסר.

כב.

משיב 3 , אף הוא ממנהלי הארגון הנטען. מיוחסים לו שישה אישומים בכתב האישום המתוקן בשנית, הכוללים עבירות אלימות וכן עבירות כלכליות. למשיב 3 מיוחס חלק פעיל בשני ניסיונות ההמתה המתוארים באישומים השני והשלישי; לחובת משיב זה 8 רישומים פליליים, בעבירות של תקיפת שוטר כדי להכשילו בתפקידו, איומים, העלבת עובד ציבור, הפרעת שוטר במילוי תפקידו, מתן אמצעים לביצוע פשע, תקיפה סתם, סמים ועוד. הוא ריצה עונש מאסר אחד.

כג.

משיב 4 , כנטען הוא חבר בארגון, ומיוחסים לו שני אישומים בכתב האישום המתוקן בשנית, הכוללים ניסיון לרצח באחד ועבירות של הדחה בחקירה ושיבוש הליכי משפט בשני; לחובת משיב זה 4 רישומים פליליים, בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, החזקת מכשירי פריצה, נשיאת/הובלת נשק שלא כדין, נהיגת רכב מנועי ללא רישיון, סמים ועוד. הוא ריצה 2 עונשי מאסר.

כד.

משיב 5 , כנטען בכתב האישום הוא חבר בארגון, ומיוחס לו האישום החמישי בכתב האישום המתוקן בשנית, שעניינו ניסיון לרצח של מלכה; לחובת משיב זה 8 רישומים פליליים, בעבירות של תקיפה בתנאים מחמירים, חבלה חמורה, סחיטה באיומים (ריבוי עבירות), תקיפה סתם, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, שיבוש מהלכי משפט, הדחה באיומים ובכוח, גניבה, העלבת עובד ציבור, הגרלות והימורים אסורים, קשירת קשר לעשות עוון, איסור הלבנת הון, היזק לרכוש במזיד, אי הגשת עזרה לאחר גרימת תאונה, שימוש במרמה או תחבולה ועוד. הוא ריצה 6 עונשי מאסר.

כה.

משיב 6 , כנטען בכתב האישום הוא חבר בארגון, ומיוחס לו האישום השלישי בכתב האישום המתוקן בשנית, שעניינו ניסיון לרצח בו לקח חלק פעיל; לחובת משיב זה 8 רישומים פליליים, בעבירות של חבלה חמורה, איומים, שיבוש מהלכי משפט, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, יצוא/יבוא/מסחר/הספקת סמים מסוכנים ועוד. הוא ריצה 6 עונשי מאסר.

כו.

סבורני, כי מסוכנותם הרבה של המשיבים נשקפת הן מהעבירות המיוחסות להם בכתב האישום, באשר כל אחד מהמשיבים נושא באמתחתו ניסיון לרצח אחד לפחות, הן מהיותם מנהלים וחברים בארגון פשע שהילך אימים על העיר אילת, בין היתר, על בעלי עסקים חוקיים בעיר, והן מעברם הפלילי המכביד. עוד אציין, כי יש בעברם הפלילי של המשיבים גם להעיד על חשש מובהק משיבוש הליכי משפט, שכן רובם ביצעו בעבר עבירות המצביעות על זילות כלפי עובדי ציבור, וביניהם אנשי חוק, או פעלו לשיבוש הליכי משפט. אומנם, הסניגורים טענו כי רוב רובם של העדים הם עובדי מדינה, שלגביהם החשש משיבוש הליכי משפט אינו קיים. אולם, מקום בו מדובר במשיבים אשר עברם אינו מותיר מקום לספק באשר להיעדר יחס למרות החוק והאמונים על שמירתו, או שליחיו במגזר הציבורי, קם חשש מובנה לשיבוש גם בנסיבות אלה, מבלי שאפליג רחוק מדי חלילה. הדברים נכונים ביתר שאת, בעת שעדיין לא נשמעה עדותו של עד המדינה, שיש לעשות מאמץ כדי להקדימה.

כז.

לעניין הטענות בדבר היאלצות נאשמים בתיקים גדולים שסעיפי האישום נגדם מועטים להמתין זמן רב: לא מכבר ציינתי בבש"פ 5359/13 מדינת ישראל נ' גרינברג , בפסקאות כ"ה ו-ל"ג (13.8.13), כי:

"חלק מרכזי בתפקידו של בית משפט זה בתיקים לפי סעיף 62 לחוק המעצרים הוא הידרשות להתנהלות התיק בבית המשפט הדיוני. במקרה דנא, מקום שמדובר במספר נאשמים גדול כל כך ובתיק ארגון פשיעה, ברי כי ניהול המשפט הוא מורכב ומחייב איזונים עדינים. לא בכדי תיקן המחוקק בתשע"א את חוק המעצרים ואיפשר אף הארכת מעצר ל-150 יום (סעיף 62(ב)) (אך ראו חוות דעתי בבג"ץ 2442/11 שטנגר נ' יו"ר הכנסת , פסקה ב' (26.6.13)). אכן, במשפט רב נאשמים, יתכן שיהיה מי שעניינו יימשך מעל לאשר היה אילו הוגש נגדו כתב אישום 'אישי' – אך במסכת אחת עסקינן, והתרופה הנחוצה היא החשת המשפט. בנידון דידן אכן היו חלק מן הנאשמים שיוצגו מתחילה, וישנם חלק של מי שענייניהם מצומצמים יחסית, אך בשלב הנוכחי נראה שיש להורות על המשך המעצר... לעת הזאת יפים – בשינויים המחויבים – דברי השופטת א' פרוקצ'יה בבש"פ 5272/06 מדינת ישראל נ' מוסלי (2006) 'כי לא ראיתי לאבחן לענין המעצר בין המשיבים בינם לבין עצמם, גם אם חלקם של כל אחד מאלו חמור ומורכב יותר משל חבריהם, שהרי כולם שותפים רבי השפעה בארגון הפשיעה, ולכל אחד מיוחסות עבירות חמורות שביצע בתחומי משבצת תפקידו בארגון'".

הדברים נכונים גם בתיק זה, תיק מורכב הכולל חמישה עשר אישומים, כ-120 עדי תביעה וכ-18 ארגזי חומר חקירה (כמצוין בבקשה בפסקה 41).

כח.

באשר לקצב ההתקדמות בבית המשפט הדיוני, כבר צוין בהחלטתו של בית משפט זה מיום 13.8.13 כי הימשכות ההליך בתחילה נבעה בעיקר מהתנהלותם של המשיבים שהסדרת ייצוגם התארכה. הסנגורים טענו בפני, כי מאז שהוסדר הייצוג אין העיכוב רובץ עוד לפתחם, אולם, על פניו, מהחלטות בית המשפט מימים 9.9.13 ו-15.10.13 עולה תמונה שונה. כך, ביום 9.9.13 מצא בית המשפט המחוזי לציין בהחלטתו כי "ב"כ הנאשמים יעשו מאמץ להשלים את לימוד חומר הראיות ואת ההכנה לדיונים ומתן תשובה קונקרטית שתתייחס לכל אחד מהעדים עד למועד שנקבע", זאת לאחר שבאי כוח המשיבים נמנעו מלמסור התייחסות קונקרטית לרשימת העדים שהעבירה לידיהם המבקשת, וביום 15.10.13 ציין בית המשפט המחוזי כי "ב"כ הנאשמים קיבלו רשימה של עדים עם מסמכים שקשורים לכל עד ועל כן היו צריכים להיות מוכנים לכך. יש להצטער על כך שלא נעשה כן...". מכל מקום, שמיעת העדויות החלה, וקבועות עתה כ-50 ישיבות להוכחות, לשמיעה רצופה בזמנים צפופים, ומכאן התקוה שמשפטם של המשיבים עלה על "מסלול מהיר".

כט.

הבקשה מתקבלת איפוא בכפוף לאמור, מעצר המשיבים מוארך בתשעים יום מיום 12.11.13.