בש"פ 7486-23 בש"פ 7486-23

1.בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 28.9.2023 (מ"ת 46275-08-23, השופט א' סלע), אשר הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

2.ביום 20.8.2023 הוגש לבית המשפט המחוזי כתב אישום כנגד העורר הכולל ארבעה אישומים, שבמסגרתם יוחסו לו, בין היתר, עבירות של סחר בסמים מסוכנים והחזקת נשק. שלושת האישומים הראשונים נסבו על אירועים של סחר בסמים מסוכנים שנחשפו באמצעות סוכן שהופעל על-ידי משטרת ישראל. האישום הרביעי נסב על החזקה של אקדח חצי אוטומטי וכדורים בביתו של העורר ברמלה, וכן של שתי שקיות המכילות סם מסוכן מסוג קוקאין ושל שתי אריזות פלסטיק המכילות סם מסוכן מסוג קנבוס. על-פי המתואר בכתב האישום, ביום 8.8.2023, סמוך לשעה 9:00, הגיעו שוטרים לדירת העורר. על-פי הנטען, שוטר שעמד בחניית הבניין (להלן: השוטר בר) הבחין בחפצים שנזרקו על-פי הנטען מחלון דירתו של העורר בקומה ה-20 באותו בניין, שבה הוא שהה באותה עת. לאחר בדיקה התגלה שחפצים אלו כללו שתי שקיות שהכילו חומר החשוד כסם מסוכן מסוג קוקאין וכן גרב שחורה שבה אקדח וכדורים.

3.העורר נעצר ביום 8.8.2023 ומעצרו הוארך מעת לעת. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המדינה בקשה למעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשתה טענה המדינה כי יש בידיה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר, וכי העבירות המיוחסות לו מקימות חזקות מסוכנות סטטוטוריות. לטענת המדינה, מסוכנותו של העורר מקבלת משנה תוקף נוכח עברו הפלילי, הכולל עבירות החזקה וסחר בסמים ותיקי אלימות נוער.

4.לאחר שנשמעו טענות הצדדים בנוגע לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, הורה בית המשפט המחוזי, בהחלטתו הנזכרת בפתח הדברים על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו. בית המשפט המחוזי קבע כי קיים כרסום בראיות הנוגעות לשלושת האישומים הראשונים, וכי לו היה מדובר רק בהם, היה מקום לבחון קיומה של היתכנות לחלופת מעצר או למעצר בפיקוח אלקטרוני. אולם, בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי דו"חות הפעולה של השוטרים מפלילים לכאורה את העורר במיוחס לו באישום הרביעי. אשר לקיומה של עילת מעצר, בית המשפט המחוזי הטעים כי העבירות בכתב האישום מקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית, ולפיכך נקודת המוצא היא מעצר מאחורי סורג ובריח, אלא אם מתקיימים טעמים מיוחדים. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי נסיבותיו של העורר, לרבות הריונה של אשתו ונכותה הקשה של אחת מבנותיו, אינן מהוות טעם מספיק לסטייה מהכלל האמור.

5.הערר שבפני מכוון כלפי החלטה זו של בית המשפט המחוזי. העורר טוען כי היה מקום להכיר בחולשת הראיות גם ביחס לאישום הרביעי. העורר מדגיש כי השוטר בר לא יכול היה לראות את השקיות נזרקות מהקומה ה-20 בבניין, שגובהו נאמד בכ-70 מטרים, וכן כי לא ייתכן שהסתכל לכיוון החלון כאשר הושלך ממנו האקדח, בעת שהיה עסוק בבחינת השקיות שהושלכו קודם לכן. מכל מקום, העורר מלין על כך שבית המשפט המחוזי לא הזמין בעניינו תסקיר מבחן לצורך בחינת האפשרות לשחרורו לחלופת מעצר, חרף נסיבותיו הייחודיות של בתו ושל אשתו, הנמצאת בהיריון אשר מוגדר כהריון בסיכון.

6.הדיון בערר התקיים בפני ביום 18.10.2023. בדיון חזר בא-כוח העורר על עיקרי טענותיו ביחס לחולשת הראיות באישום הרביעי, בהדגישו את הקושי להבחין בזריקת חפצים קטנים מקומה גבוהה במיוחד. מכל מקום, בא-כוח העורר מיקד את טענותיו בבקשה לבחון את מעצרו בפיקוח אלקטרוני. בהקשר זה, בא-כוח העורר הוסיף פרטים ביחס לקשיים המשפחתיים של העורר ושל אשתו, המטופלת כעת לבדה בארבעה ילדים, לרבות ילדה הסובלת מנכות של 100%, וזאת בהיותה בהיריון בסיכון. בא-כוח העורר הוסיף והדגיש את הקושי הכרוך בכך בנסיבות התקופה.

7.מנגד, המדינה טענה כי דין הערר להידחות. לשיטת המדינה, די בראיות הקיימות כדי לשמש תשתית מספקת לאישום הרביעי, ומכל מקום, אין זה מסוג המקרים שבהם יש הצדקה לסטות מהכלל של מעצר עד תום ההליכים.

8.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתי את חומר הראיות שהוגש לעיוני, התרשמתי כי בניגוד לטענותיו של העורר אין לומר שלא הונחה תשתית ראייתית באשר למיוחס לו באישום הרביעי. מדו"ח הפעולה של השוטר בנימין קסביאן מיום 8.8.2023 עולה כי הוא עלה לדירת העורר והקיש בדלת כשהוא מזדהה כשוטר ודורש לפתוח לו. לדבריו, הוא הבחין באדם שהסתכל בעינית שבדלת ושמע צעדים מתוך הבית. בשלב זה דיווח לו השוטר בר על חפצים שהושלכו מחלון הדירה. השוטר בנימין פרץ לדירה, אזק את העורר וניגש לחדרו, שם הבחין בחלון שהתריס שלו פתוח למחצה. מדו"ח הפעולה של השוטר בר מאותו היום עולה כי הוא עמד "בדופן הבניין בחנייה" כאשר הבחין "בדבר מה [ש]הושלך מהחלונות הכי גבוהים בבניין. הוא ניגש לבחון במה מדובר והבחין בשתי שקיות המכילות חומר לבן החשוד כסם מסוג קוקאין. לאחר מספר שניות הושלך דבר מה נוסף, שכמעט פגע בראשו, וכשניגש לבדוק גילה שמדובר בגרב שחורה ובה אקדח וכדורים. לאחר מכן עלה השוטר בר לדירה, נעמד בחלון, ואז ביקש מהשוטר בנימין לעמוד שם, ובעצמו ירד לחנייה וראה "שאכן החלון שבנימין יצא ממנו זה החלון אשר הושלך ממנו". השוטר בר הדגיש כי הייתה זו הדירה היחידה בקומות הגבוהות שהחלון והתריס שלה היו פתוחים.

9.טענותיו של העורר באשר לדיות הראיות הלכאוריות שהוצגו אינן חסרות טעם. אכן, ומבלי לקבוע מסמרות, עיון בתמונות של חזית הבניין שהוגשו, מעלה כי ייתכן שקיים קושי להבחין מהחנייה שבה עמד השוטר בר בחלון הספציפי שממנו נזרקו החפצים, בפרט בהתחשב בגובהו של הבניין. אף טענתו של העותר בדבר האפשרות שאדם אחר הוא שזרק את החפצים אינה חסרת משקל. טענות אלו אכן דורשות בירור. אולם, מקומו של בירור זה בהליך העיקרי. שתיקתו של העורר בחקירה (הגם שאין חולק על זכותו לעשות כן) מחזקת במובן מסוים את הראיות האחרות המסבכות אותו לכאורה בביצוע המעשים.

10.אשר לעילת המעצר, צודקת המדינה בטענתה שהעבירות המיוחסות לעורר – עבירות סמים ונשק – מקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית, ועל כן הכלל הוא מעצר מאחורי סורג ובריח. אלא שבמקרה זה התרשמתי כי נסיבותיו האישיות של העורר, שפורטו בהרחבה בדיון, מצדיקות לפחות לבחון את האפשרות למעצרו בפיקוח אלקטרוני. מטעמי צנעת הפרט לא אפרט כאן את מכלול הנסיבות, ודי יהיה להזכיר את נכותה הקשה של בתו הקטינה והקשיים הבריאותיים שעמם מתמודדת רעייתו על רקע הריונה. במכלול הנסיבות, אני סבורה כי יש באלה כדי להצדיק הזמנתו של תסקיר של שירות המבחן לצורך בחינת האפשרות של פיקוח אלקטרוני.

11.אני מורה אפוא כי שירות המבחן יגיש לבית המשפט המחוזי עד ליום 10.11.2023 תסקיר שיבחן את נסיבותיו של העורר ויתייחס למקום המעצר המוצע ולמפקחים המוצעים. אני מודעת לעומס המוטל על שירות המבחן בעת הזו, אך מועד זה נקבע בשים לב לנסיבותיו המורכבות של העורר. לאחר קבלת התסקיר, ייקבע דיון ובית המשפט המחוזי יורה כחכמתו.

12.סוף דבר: הערר מתקבל כאמור בפסקה 11 לעיל.