פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
7495/05
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
סלומון משושה
בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות
אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996
בשם המבקשת: עו"ד יהודה
לובליין
בשם המשיב: עו"ד זוהר
ברזילי
החלטה
המשיב הובא לדין באשמת אינוס ותקיפת בן-זוג. בהזדמנות אחרת, היכה המשיב את המתלוננת, אשתו, בפניה, בראשה ובגבה; ובהזדמנות שלישית, היכה אותה באגרופים בראשה; בהזדמנות רביעית תקף אותה על-ידי כך שהיכה בפניה. הוא נעצר עד תום משפטו וביום 22.7.05 הוא נמצא אשם, פה אחד, בבית-המשפט המחוזי בעבירות שיוחסו לו. כיוון שמשפטו נמשך מעבר לתקופת תשעת החודשים, מבקשת המדינה זו הפעם השנייה להאריך את מעצרו של המשיב ב-60 ימים. זאת, לאחר שמעצרו כבר הוארך פעם אחת ב-30 ימים.
הסנגוריה הודיעה תחילה, כי היא מתנגדת לבקשה. היא סבורה כי הענישה הניתנת ברגיל בעבירות מסוג זה היא ענישה קלה יחסית, וכי אין זה נכון להותיר את המשיב במעצר, גם לאחר שהוכרע דינו. במיוחד כך, משבית-המשפט המחוזי סירב, כך היא מציינת, להיעתר לבקשה המשותפת של הצדדים ולשמוע על הטיעונים לעונש ביום בו הודעה הכרעת-הדין.
במהלך הדיון חזרה בה הסנגוריה מן ההתנגדות, זאת במיוחד לאור העובדה שהמשיב עצמו לא ביקש להשתחרר לחלופת מעצר. יצוין מיד, כי גם לו היה מבקש זאת, לא היה מקום היום, משהורשע ומשחזקת החפות שוב לא עומדת לו, ובשל המסוכנות הנשקפת ממנו, לבחור בחלופת מעצר.
אני נעתר לבקשת המדינה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-60 ימים החל מיום 13.8.05 או עד למתן פסק-הדין בת.פ. 1122/04, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, הכול לפי המוקדם.
ניתנה היום, ז' באב התשס"ה
(12.8.05).
ש
ו פ ט