בש"פ 7498-23 בש"פ 7498-23

1.בפני בקשה (ראשונה) להארכת מעצרו של המשיב מיום 29.10.2023 בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בפל"א 16567-01-23 בבית משפט השלום לתעבורה בחיפה, לפי המוקדם.

2.ביום 29.1.2023 הוגש נגד המשיב כתב אישום לבית משפט השלום לתעבורה. לפי כתב האישום, ביום 25.4.2023 הוא נהג ברכב פרטי בעיר חיפה, הגם שהיה פסול לנהיגה בגין הרשעה קודמת בעבירות תעבורה. על-פי המתואר, המשיב נהג בקלות ראש בכך שכאשר הבחין בשוטרים לבושי מדים הוא ניסה להימלט ועלה על אי תנועה כדי לבצע פניית פרסה. הוא לא ציית להוראת שוטר שהורה לו לעצור ואף החל לנסוע אחורנית כשהוא מסכן אותו וכמעט דורס אותו. בשלב זה הוא פגע ברכב טרנזיט שחנה בסמוך. לאחר מכן הוא החל לסובב את רכבו והמשיך בנסיעה עד שהשוטרים נאלצו לשלוף אקדח ולירות אל עבר הגלגל הימני הקדמי של רכבו במטרה לעצור אותו. בגין מעשים אלה יוחסו למשיב עבירות של נהיגה בזמן פסילה, אי-ציות לשוטר, נהיגה בקלות ראש ונהיגה ברכב ללא ביטוח.

3.בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בבקשה צוין כי למשיב 11 הרשעות בתחום התעבורה מאז קיבל רישיון נהיגה בשנת 2016, וכי על רקע זה כבר ריצה שלושה עונשי מאסר. כן צוין שיש לו 15 הרשעות פליליות בגין עבירות שונות, ואף בגינן ריצה עונשי מאסר. בעת שנעצר היה תלוי ועומד נגדו עונש מאסר על-תנאי, וכן היה תלוי ועומד נגדו תיק בבית משפט השלום לתעבורה.

4.מבלי לפרט את כלל גלגוליו של ההליך יצוין כי ביום 29.3.2023 המשיב נעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו (מ"ת 16568-01-23, השופטת ר' פרסון).

5.עוד יש לציין כי במסגרת הליכי המעצר הוגשו שני תסקירים של שירות המבחן בעניינו של המשיב. התסקיר הראשון מחודש פברואר 2023 קבע כי קיימת רמת סיכון משמעותית ואף גבוהה להישנות התנהגות פורצת גבולות בעתיד מצד המשיב, וכי אין אינדיקציה לכך שהוא יכול להתמיד בהליך טיפולי ממושך וארוך טווח, בפרט כאשר התקשה להתמיד בהליך טיפולי קודם. עוד צוין בתסקיר כי המשיב נוטל משככי כאבים ממכרים ולא ברור כיצד יוכל להתמודד עם תסמיני הגמילה הפיזית. לפיכך העריך שירות המבחן כי המשיב אינו מתאים לשילוב בחלופת מעצר טיפולית. יחד עם זאת, שירות המבחן הוסיף כי אם יפסיק המשיב ליטול את משככי הכאבים בתקופת שהותו במעצר, וישולב בתכנית הכנה לגמילה, ניתן יהיה לבחון את התאמתו לכך בעתיד. בתסקיר השני מחודש אוגוסט 2023, שהוגש במסגרת הליך של בקשה לעיון חוזר, ציין שירות המבחן כי המשיב "חווה התפכחות" בעת שהותו במעצר, וכי בשלב זה "כוונותיו להשתלב בהליך גמילה משקפות גישה ריאלית". על רקע זה, המליץ שירות המבחן על שחרורו של המשיב לחלופה טיפולית-מוסדית, לצד הטלת צו פיקוח מעצר לתקופה של ששה חודשים.

6.ביום 22.8.2023 דחה בית משפט השלום את בקשתו של המשיב לעיון חוזר, לאחר שקבע כי לא התקיימו התנאים שנקבעו בפסיקה לצורך שחרורו של נאשם למוסד טיפולי כבר בשלב המעצר. ביחס לכך בית משפט השלום קבע כי המשיב לא החל בהליך גמילה ממשי קודם למעצרו, כי לא ניתן לקבוע ברמת הביטחון הנדרשת שקיים פוטנציאל הצלחה גבוה להליך הגמילה המוצע וכי החלופה המוצעת אינה מספקת מענה הולם למסוכנותו של המשיב. ערר שהוגש על החלטה זו לבית המשפט המחוזי נדחה ביום 3.9.2023 (עמ"ת 57502-08-23, השופט ע' קוטון).

7.אשר להליך העיקרי, בבקשה צוין כי שלב ההוכחות צפוי להסתיים עד לחודש דצמבר 2023. עוד צוין בבקשה כי העיכוב בניהול המשפט נגרם בעיקר בשל התנהלות המשיב, שהחליף ייצוג מספר פעמים. המשיב אף הועמד לדין בגין תקיפת סנגורו בבית המשפט בתום אחד מדיוני המעצר, הורשע ונדון לעונש מאסר בפועל בן ארבעה חודשים בשל כך (ת"פ 246-06-23, סגנית הנשיאה ט' תדמור-זמיר).

8.בבקשה נטען כי מוצדק להורות על הארכת מעצרו של המשיב לנוכח מסוכנותו, הנלמדת מאופי העבירות המיוחסות לו. עבירות אלה, כך נטען, מלמדות על סכנה רבה כלפי משתמשי הדרך ושוטרים. עוד נטען כי עברו הפלילי המכביד של המשיב מחזק אף הוא את מסוכנותו.

9.הדיון בבקשה התקיים ביום 25.10.2023. בא-כוח המדינה שב על נימוקי הבקשה והבהיר כי יספיקו שניים מבין שלושת המועדים שנקבעו להשלמתה של פרשת התביעה וכי להערכתו פרשת ההגנה צפויה להסתיים בדיון אחד, כך ששמיעת הראיות כולה צפויה להסתיים, כפי שצוין בבקשה, עד לסוף חודש דצמבר 2023. מנגד, בא-כוחו של המשיב התנגד להארכת המעצר וביקש להורות על העברתו לחלופה הטיפולית, בהתחשב במצוקתו של המשיב שחוזר ומציין בעת הזו כי הוא מעוניין בגמילה. עוד ציין בא-כוחו של המשיב כי הארכת מעצר כזו היא חריגה בהקשר של עבירות תעבורה.

10.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים אני סבורה כי יש מקום לקבל את הבקשה להארכת המעצר. אכן, ההידרשות להארכת מעצר של נאשם בהליך הנסב על עבירות תעבורה היא אינה דבר של יום ביומו. הדעת אינה נוחה מהתמשכות משפטו של המשיב במשך תקופה ארוכה. אלא שבמקרה זה, האחריות העיקרית לכך רובצת לפתחו של המשיב עצמו. על כך יש להוסיף, כי אף אני התרשמתי שהמשיב אינו עומד בתנאים שנקבעו בבש"פ 1981/11 מדינת ישראל נ' סויסה (21.3.2011), אשר בהתקיימם ניתן להורות על העברתו של עצור לחלופה טיפולית, ולאמיתו של דבר, בא-כוחו לא טען אחרת. הדברים אמורים במיוחד בשים לב לשלב המאוחר של ניהול ההליך – שבו אין מקום להתחיל בהליך טיפולי במסגרת הליכי מעצר. מבלי לקבוע מסמרות, יש להניח כי נזקקותו הטיפולית של המשיב תוכל להיות מובאת בחשבון בהמשך. עוד יש לציין כי נוכח עונש המאסר שהוטל עליו במהלכה של תקופת המעצר ניתן לומר שמידתה של הפגיעה בחירותו בגין המעצר עד תום ההליכים מצומצמת יותר.

11.בסיכומם של דברים: הצירוף של המסוכנות הברורה העולה מן המשיב, לנוכח המסכת המתוארת בכתב האישום ועברו הפלילי המכביד, מחד גיסא, ושל הצפי להשלמתו הקרובה של ההליך המשפטי בעניינו, מאידך גיסא, מטה את הכף באופן ברור לטובת קבלת הבקשה.

12.סוף דבר: אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב מיום 29.10.2023 בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בפל"א 16567-01-23 בבית משפט השלום לתעבורה בחיפה, לפי המוקדם.