בש"פ 7502/03 יניב מגידיש נ. מדינת ישראל

העורר הועמד לדין בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בגין עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית. הסם המסוכן שבהחזקתו הואשם העורר הינו כמות של 6060 טבליות של MDMA (אקסטזי).

מחומר הראיות שבתיק התברר כי שוטר הופנה על-ידי מקור משטרתי למחבוא בפארק באשדוד, בו נמצאה קופסה ובתוכה שקיות שהכילו את טבליות הסם. על אחת משקיות הסם נמצאה טביעת אצבעו של העורר, ובעוד השוטר מבקש להזעיק שוטרים, הגיע למקום העורר בלוויית אדם נוסף. בהליך עיכובם של השניים במקום הצליח האדם הנוסף להימלט והעורר עוכב על ידי השוטר, הובא לחקירה ונעצר. בחקירתו שתק העורר ולא נתן כל הסבר לטביעת האצבע שנמצאה על אחת השקיות בה נמצא הסם.

בית המשפט המחוזי הורה על מעצר עד לתום ההליכים של העורר בקבעו כי נגד העורר מצויות בתיק החקירה ראיות לכאורה וכי מסוכנותו של העורר נלמדת מכמות הסם שהחזקתו מיוחסת לו. השופט של בית המשפט קמא בחן גם אפשרות של חלופה, וביקש תסקיר מעצר, אלא ששירות המבחן נמנע מלתת המלצה לענין זה.

הסנגור המלומד של העורר העלה בפניי טענות שונות ביחס לעוצמת הראיות ולפגמים שמצא בהם כנימוק לשחרורו של מרשו לחלופת מעצר. לא מצאתי כי יש בטיעונים אלה, שמקומם בהליך הפלילי עצמו, כדי להצדיק התערבות בהחלטות של בית המשפט קמא. העבירה המיוחסת לעורר מקימה חזקות מסוכנות וזו לא הופרכה. ככלל, אין להשיג את מטרת המעצר בעבירות מסוג זה על דרך של חלופה ובעניינו של העורר אף נבחנה אפשרות זו לגופה ונדחתה.

אשר על כן דין הערר להדחות.