בש"פ 7504/11 מדינת ישראל נ. אילן סבן

1.

זוהי בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1992 (להלן: חוק המעצרים ).

2.

ביום 26.1.2011 הוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו כתב אישום המייחס למשיב, בשני אישומים שונים, עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, שוד מזוין, התפרצות לדירה והיזק בזדון. על-פי הנטען באישום הראשון, במועד כלשהו עובר ליום 17.11.2010 קשר המשיב קשר עם שני אחרים, שזהותם אינה ידועה, לשדוד תכשיטים מהמתלונן א"ב. בהמשך לכך, ביום 17.11.2010 – כך על-פי האישום הראשון – עקבו השלושה אחר רכבו של א"ב, כשהם רכובים על שני קטנועים. בסמוך לשעה 10:24, הורה המשיב, אשר היה מחופש לשוטר, לא"ב לעצור את רכבו בצד הדרך, ומשא"ב עשה כן – שדד אותו, בסיועם של שני האחרים, תוך שימוש באקדח פלסטיק שחור (הנחזה – כך על-פי כתב האישום – כאקדח אמיתי).

על-פי הנטען באישום השני, ביום 13.12.2010 התפרץ המשיב לדירתו של המתלונן ד"ה, וגרם נזק רב לרכושו על-ידי שבירת רהיטים ועקירת מרצפות.

3.

עם הגשת כתב האישום, עתרה המדינה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. ביום 26.1.2011 הורה בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט צ' קפאח ) על הארכת מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת. מאז נקבעו כ-16 דיונים, אשר נדחו – כמעט כולם – לבקשת המשיב, בעיקר בשל בקשות חוזרות ונשנות להחלפת ייצוג. לבסוף, ביום 2.8.2011 הורה בית המשפט המחוזי, בהסכמת המשיב, על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

4.

משלא הסתיים משפטו של המשיב בתוך תשעה חודשים, מבקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים. נכון להיום, מצוי התיק העיקרי לקראת סיומה של פרשת ההגנה, כאשר המועד שנקבע לסיום פרשת ההגנה הוא יום 15.11.2011. יצוין כי בדומה לדיונים בעניין מעצרו של המשיב, גם בדיונים בתיק העיקרי, חל עיכוב ניכר, בעיקר לנוכח בקשותיו של המשיב להחלפת ייצוג.

במסגרת הבקשה, טוענת המדינה כי חומרת המעשים המיוחסים למשיב מקימה נגדו חזקת מסוכנות סטטוטורית לפי סעיף 21(א)(1)(4)(4) לחוק המעצרים. מסוכנות זו אף מתעצמת – כך לטענת מהמדינה – לנוכח טיב המעשים המיוחסים למשיב, התכנון שקדם להם, האלימות שנכללה בהם והעובדה כי המשיב פעל בצוותא, עם אחר או אחרים. המדינה מוסיפה ומדגישה את עברו הפלילי של המשיב, אשר כולל 14 הרשעות קודמות ו-2 תיקים ללא הרשעה – שעניינם, בין היתר, עבירות אלימות ועבירות רכוש (לרבות שוד מזוין). בגין עבירות אלה – כך נטען – ריצה המשיב מאסרים בפועל, ואף תלוי ועומד כנגדו מאסר מותנה למשך כ-6 חודשים.

נוסף על כך, טוענת המדינה כי התמשכות ההליכים נובעת במידה רבה בשל בקשות הדחייה הרבות שהוגשו על-ידי המשיב. המדינה אף מציינת כי במסגרת הדיון שהתנהל ביום 10.7.2011 הצהיר בא-כוחו של המשיב על הסכמתו העקרונית להארכת מעצרו של המשיב, לנוכח בקשות הדחייה הרבות שהוגשו בשמו. אמנם, הצהרה זו ניתנה על-ידי בא-כוחו הקודם של המשיב, אולם המדינה מדגישה כי בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת י' אמסטרדם ), אשר דן בתיק העיקרי, קבע, בהחלטתו מיום 11.9.2011, כי ההצהרה מחייבת גם את בא-כוחו החדש של המשיב.

5.

בא-כוחו של המשיב מבקש, מצידו, כי נורה על שחרורו של המשיב למעצר בית. לטענתו, ההסכמה להארכת המעצר ניתנה על-ידי בא-כוחו הקודם של המשיב, ללא ידיעתו – וממילא גם ללא הסכמתו – של המשיב. עוד טוען בא-כוחו של המשיב כי התיק העיקרי מצוי עתה לקראת סיום שלב ההוכחות, כך שלא קיים עוד חשש להשפעה על עדים. לבסוף, מדגיש בא-כוחו של המשיב כי הסיכויים לזיכוי באישום הראשון המיוחס למשיב הם גבוהים למדי.

6.

דין הבקשה להתקבל.

העבירות המיוחסות למשיב חמורות ונגועות באלימות. אופיין של העבירות, כמו גם ההרשעות הקודמות שנזקפות לחובתו, מלמדים על מסוכנותו הרבה של המשיב. בנסיבות אלה, ובהתחשב גם בעובדה כי משפטו של המשיב נמצא בשלבי הסיום שלו, אני נעתר לבקשת המדינה ומורה על מעצרו של המשיב למשך תשעים ימים או עד לסיום משפטו – לפי המוקדם.