בש"פ 7506/98 מדינת ישראל נ. שרון רוזבן

זהו ערר של המדינה על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט ע' דוויק) אשר במסגרת בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים, החליט על שחרורו בחלופת מעצר. המדינה אינה משלימה עם החלטה זו, מכאן הערר שלפני.

נגד המשיב הוגש בבית המשפט המחוזי כתב אישום המייחס לו עבירות של שוד בנסיבות מחמירות, נשיאת נשק שלא כדין וגניבת רכב. העובדות המתוארות בכתב האישום הם שביום 18.9.98 בוצע שוד, כאשר מכונית סובארו שבה נסעו 2 קורבנות השוד גבר ואשה, שנשאו אתם 21,400 ש"ח, נחסמה בצאתם מהחניה של מועדון בשם "מרקט קלאב" בראשון לציון.

דרכה של המכונית נחסמה על-ידי מכונית מתוצרת מזדה דגם 323 שהיתה נהוגה בידי אלמוני שלא נעצר, ולידו ישב לפי הטענה המשיב דנן.

לפי הנטען בכתב האישום המשיב דנן יצא ממכונית המזדה הלך לעבר הסובארו ובאקדח שלוף שבידו ירה 2 יריות, אחת מהן ניפצה את חלון הסובארו. לפי הנטען הצליח המשיב לשלוף מן מכונית הסובארו את השקית שבתוכה סכום הכסף.

על פי הראיות נמצאה מכונית מזדה שעונה, פחות או יותר, לתיאור שמסרו קורבנות השוד, במרחק של כ500- מ' ממקום השוד והתברר שהיא נגנבה בלילה של יום השוד כמה שעות לפני השוד.

לשופט הנכבד בבית משפט קמא הוגשו 2 מברקים שמתייחסים לממצא של טביעות אצבע של המשיב דנן. נאמר לשופט הנכבד שמברק אחד מתייחס למעתק שנלקח מהסובארו והשני למעתק שנלקח מן המזדה. השופט הנכבד ראה במעתקים הללו שמאשרים מציאת טביעות אצבע של המשיב על כל אחת משתי המכוניות ראיה לכאורית מספיקה כדי לבסס את עילת המעצר. השופט מוסיף ומעיר בהחלטתו שגם אם נמצאה טביעת אצבעות על הסובארו בלבד הוא רואה בכך ראיה. אני משער שכך כתב, משום שלגבי המזדה היה למשיב הסבר כלשהו ואילו לגבי הסובארו כלל לא היתה התייחסות.

המדינה ערערה על החלטתו של השופט מפני, שלדעתה המקרה אינו מתאים לחלופת מעצר, אבל לפני שהספקתי לשמוע את דברי השגתה של המדינה מפי הגב' גרנות, ביקש עורך-דין פורר המייצג את המשיב לטעון לגופו של עניין, לגבי הראיות לכאורה. אודה ולא אבוש שבתחילת דבריו לא ראיתי בעין יפה את ההתערבות המפתיעה הזו, מפני שסמכתי על כך שבוודאי היו ראיות לכאורה בפני בית משפט קמא, אך לתדהמתי הצליח עורך-דין פורר להראות שבאמת נפלה טעות והיום כבר אין מחלוקת שנפלה טעות. לשופט בבית משפט קמא הוגשו 2 מברקים אך הם מתייחסים לאותה מכונית-המזדה. אבן פינה להחלטתו היתה העובדה שטביעות האצבע נמצאו גם על הסובארו.

גב' גרנות בשם המדינה הסבירה שהיא חושבת שפשוט נפלה טעות טכנית. לפי המסמכים שבתיקים צריך להיות מברק נוסף שמתייחס למכונית הסובארו. בשלב זה לא ברור מה עלה בגורלו האם לא הגיע לפרקליטות תל-אביב או שמא הגיע ואבד. עורך-דין פורר אומר שבכל אופן המברק לא נמצא שם מפני שהוא עיין בראיות ולא ראה זאת. גב' גרנות הציעה להתקשר טלפונית בשלב הזה, כדי לברר במז"פ מה עלה בגורלו של המברק השלישי.

לצורך ההחלטה הזו אני מניח כרגע שיש מברק שלישי כזה. על יסוד הנחה זו אני נמצא בבחינת הראיות בדיוק באותו מקום שהשופט הנכבד בבית משפט קמא חשב שהוא נמצא ואני דן בשאלה האם השופט טעה, בהנחה שיש ראיה של טביעת אצבעות בלתי מוסברת של המשיב על מכונית הסובארו.

כדי להצליח בערר זה המדינה צריכה לשכנע שהשופט טעה. השופט התלבט. אין כל ספק שמדובר בשוד אלים, אף על-פי שלא נגמר בפגיעה גופנית מי מהקורבנות. השופט היה ער לכך. היו לו שיקולים אחרים שבגללם החליט מה שהחליט.

צריך לזכור שהמחוקק ציווה על בית המשפט לשקול חלופת מעצר גם במקום שיש עילת מעצר. כפי שאמרה גב' גרנות זו שאלה של איזון בין אינטרס הציבור לבין זכות היסוד של מי שטרם הורשע, לחירותו. אם התיק הזה היה בא לפני כערכאה ראשונה גם אני הייתי מתלבט ואיני יודע אם הייתי מגיע למסקנת השופט קמא. אך איני יכול לומר שטעה. אפשר להגיע למסקנה זו. מכיוון שאני לא סבור שהייתי מתערב בהחלטה אפילו היה המברק השלישי לפני אני לא רואה טעם להביא עכשיו את העניין כדי לבדוק אם יש מברק כזה. זה לא פותר את המדינה מלנסות למצוא אותו. אם יתברר שאין מברק כזה, אין זה מתפקידי להחליט עכשיו איזו השפעה יכולה להיות לעובדה זו על המשך ההתפתחות של התיק.

סיכומו של דבר לאחר ששמעתי את טיעוני באי-כוח הצדדים החלטתי לא להתערב. התוצאה היא שהערר נדחה.

ערב שבת היום, השופט ע' דוויק דחה את נושא הפקדת המזומנים בין כה וכה. כיוון שיום השישי קצר אם יש במזכירות בית משפט זה אפשרות להחתים את הערבים על ערבות כולל התנאים יעשה הדבר כאן ואם אין אפשרות כזאת צריך לשלוח החלטה זו בפקס מיד למזכירות בית המשפט בתל-אביב על מנת שמסמכי השחרור יסודרו שם.