פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
7513/03
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
אברהם מטטוב
בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק
סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
י"ג באלול התשס"ג (10.9.2003)
בשם המבקשת:
עו"ד אורלי מור-אל
בשם המשיב:
עו"ד אייל רחמים
ה ח ל ט ה
המשיב הועמד לדין בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בעבירה של רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 על כך שגרם למותה של אשתו לאחר שדקר אותה בסכין מספר רב של דקירות ובהן דקירה בבית החזה שחדרה לליבה של המנוחה והביאה למותה. המשיב נתון במעצר מאז דצמבר 2002 ומשפטו החל להתברר רק בחודש יוני השנה. שמיעת המשפט התעכבה מסיבות שונות שעיקרן הצורך בקבלת חוות דעת פסיכיאטרית ביחס למצבו של המשיב. לאחר קבלת חוות הדעת הפסיכיאטרית לפיה המשיב היה אחראי למעשיו בעת ביצוע העבירה וכשיר לעמוד לדין הוחל בשמיעת הראיות. פרשת התביעה נמצאת עתה בעיצומה ועם תום תקופת המעצר הסטטוטורית, מבוקשת הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים החל מיום 19.9.03. בתקופת ההארכה המבוקשת קבועים מועדים נוספים לשמיעת הראיות ובאת-כוח המדינה הביעה הערכה כי ניתן יהיה לסיים את שמיעת הראיות בתקופה זו.
בא-כוח המשיב התנגד להארכה המבוקשת ובין היתר טען כי ניתן לשחרר את המשיב לחלופת מעצר כיוון שהוא אינו מסוכן לציבור ומסוכנותו היתה כלפי אשתו המנוחה בלבד. אין בידי לקבל את טענות הסנגור. מעשה הרצח האכזרי המיוחס למשיב מלמד על המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו ומסוכנות זו אף נלמדת מחוות הדעת הפסיכיאטריות שניתנו ביחס אליו.
אשר על כן איני רואה כי ניתן לשחרר את המשיב לתנאי חלופה מבלי לסכן את הציבור. לפיכך נעתרת אני לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים או עד למתן פסק דין הכל לפי המוקדם.
ניתנה
היום, י"ג באלול התשס"ג (10.9.2003).
ש ו פ ט ת