בש"פ 7515/04 בני ג'רבי נ. מדינת ישראל

1.ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב לעצור את העורר עד תום משפטו.

2.כתב אישום שהוגש נגד העורר מייחס לו עבירות של שוד בנסיבות מחמירות והתחזות לעבוד ציבור. העורר ואדם נוסף ניגשו לאחר שנמצא בתא טלפון ציבורי והציגו עצמם כשוטרים, אף שאינם שוטרים. הם הורו לאותו אדם להציג בפניהם את דרכונו. הוא אכן מסר את הדרכון לעורר ואז שלף העורר סכין והצמיד אותה לגרונו של אותו אדם. שותפו של העורר ערך חיפוש בחפצי האחר. העורר פצע את האחר באמצעות הסכין וכן נטלו העורר ושותפו 400 ש"ח מהאחר. בכתב האישום מיוחסת כמו כן לעורר עבירה של קבלת נכסים שהושגו בעוון. המשיבה עתרה למעצר עד תום ההליכים בד בבד עם הגשת כתב האישום. בית המשפט המחוזי הורה על הגשת תסקיר מעצר ואכן בפני בית המשפט הוגש תסקיר ראשון ולאחריו תסקיר משלים. בית משפט קמא קיים מספר דיונים בענין העורר בפני שופטות שונות. בסופו של דבר ניתנה החלטה ביום 4.8.04 ובשלה הוגש הערר שבפניי.

3.נתונים נוספים שראוי ליתן להם משקל משנדונה שאלת המעצר הם עברו הפלילי של העורר והעובדה שהוא עובר תהליך גמילה. מסתבר, שלעורר הרשעות קודמות בעבירות רכוש ואלימות. בחודש ינואר 2003 הוא נדון למאסר של 12 חודשים. כמו כן תלוי נגדו מאסר מותנה של שישה חודשים. מתברר, כי לאחר שהעורר שוחרר ממאסרו האחרון הוא החל בהליך גמילה לעניין התמכרותו לסמים קשים. לא מדובר במסגרת סגורה של גמילה, אלא הוא שוהה מספר שעות ביום במוסד גמילה. בבית המשפט המחוזי הוצע שהעורר ימשיך בהליך גמילה ובשעות שבהן אינו נמצא במוסד הוא ישהה במעצר בית בפיקוח אשתו ושתי אחיותיו. שירות המבחן המליץ לשחררו לחלופה תוך שהוא ממשיך בתהליך הגמילה. נראה לי שאין להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.

4.אכן מקרה זה שונה ממקרים רבים אחרים במובן זה שהעורר ביקש לעבור תהליך גמילה בטרם הובא לדין. לעיתים קרובות נתקלים אנו במקרים בהם נאשם מובא לדין ומבוקש מעצר עד תום ההליכים ורק אז הוא מבקש לעבור גמילה. מקרה זה שונה אמנם מאותם מקרים שציינתי. ברם, רואים אנו שהעבירות בהן מואשם העורר בוצעו, לכאורה, שעה שהעורר עובר תהליך גמילה. ייתכן שלהליך הגמילה יש השפעה חיובית על העורר, אולם, משהוא המשיך בביצוען של העבירות הרי אין מנוס מהתוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי.

לפיכך, הערר נדחה.