בש"פ 752/02 חסן מסעודין נ. מדינת ישראל

1.לפני ערר על החלטת מעצר עד לסיום ההליכים שניתנה בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופט י' אלון).

2.ב2.8.01- באשקלון, ירה מאן דהוא (שהמדינה טוענת שהוא העורר חסן מסעודין) ברוני יונה ובאפרים אטיאס. רוני יונה נהרג מהירי, ואטיאס נפצע בידו.

3.המחלוקת היא בשאלת הראיות לכאורה. העד המרכזי (והיחיד) בשאלת הזיהוי הוא אטיאס. אטיאס טען תחילה כי לא ראה את היורים, אך לאחר שהוקלט בסתר על ידי שליח של המשטרה (להלן - המדובב) מסר גרסה שניה לפיה היורה הוא "חסן". הוא גם זיהה את העורר במסדר זיהוי. הערכאה הראשונה קבעה כי יש הסבר לכך, שתחילה לא מסר אטיאס על זהות היורה - הגרסה המלאה היתה מפלילה אותו עצמו במעשי סחר בסמים. על כן, כך קבעה הערכאה הראשונה, הגרסה השניה אינה "מכורסמת".

4.אולם, הסניגור מוסיף וטוען שאין זה ברור כלל ועיקר, ש"חסן", שהוא לטענת המדינה העורר, הוא אכן העורר. הסניגור מצביע על ראיות שונות מהן עולה לכאורה ש"חסן" הוא דווקא אחיו של העורר ולא העורר עצמו. לענין זה יש רק רמז בהחלטת הערכאה הראשונה.

5.לעומת זאת, מצביע בא-כוח המדינה על קטעים מהם עולה לכאורה בבירור כי "חסן" הוא דווקא העורר, ואילו את אחיו של העורר מכנה אטיאס "עיד" (כך עולה לכאורה מהקלטה בין המדובב לאטיאס, שדווקא הקטע החשוב ביותר מתוכה מלא במלים "לא ברור"; כך עולה לכאורה גם מתמליל החקירה המוקלטת של אטיאס מיום 18.11.01).

6 אכן, גרסתו של אטיאס איננה גרסה "נקיה" וברורה. גם בענין הרקע למעשה יש לכאורה, לפחות שתי גרסאות. לבא-כוח העורר יש גם טענות שאין להקל ראש בהן בענין עריכתם של מסדרי זיהוי תמונות שונים. עיינתי באריכות בכל המסמכים, הקלטות, זכרונות-הדברים וכיוצא בזה, אליהם הפנו אותי הצדדים, ומסקנתי כמסקנת הערכאה הראשונה, שיש ראיות לכאורה. יחד עם זאת, עוצמת הגרסה המפלילה את העורר "מכורסמת" במידה מסויימת על ידי גרסאות אחרות של אטיאס.

7 ענייננו מצריך איזון בין מספר גורמים: חומרת העבירה - שאין שני לה - והמסוכנות העולה ממנה; עוצמתן של הראיות, שאמנם ראיות לכאורה הן, אך יש בהן מידה לא קטנה של בעייתיות, וכמובן - חירותו של העורר. המשפט קבוע להוכחות לעדותו של אטיאס לשלושה מועדים בחודש אפריל ובחודש מאי. נראה לי כי האיזון הראוי בין כל הגורמים שמניתי הוא הקדמת עדותו של אטיאס. אחרי עדות זו תהיה בפני בית המשפט והצדדים תמונה בהירה יותר בענין משמעות עדותו.

8.אני מורה שהעתק החלטה זו יועבר לכבוד הנשיא של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, כדי שינסה למצוא דרך להביא לכך שייקבעו שלושה מועדים לשמיעת עדותו של אטיאס עד סוף מרץ שנה זו. אם לא יעלה הדבר בידי כבוד הנשיא - תהא זו עילה לבקשה לעיון חוזר.

גם אחרי שתישמע העדות והתמונה תתבהר, שמורה כמובן הזכות לפנות בבקשה לעיון חוזר, אם יסתבר שיש כרסום משמעותי בגרסת התביעה.

9.בשאר טענות בא-כוח העורר לא מצאתי עילה להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.

10.בכפוף לאמור - נדחה הערר. הצדדים ידאגו להביא את החלטתי זו לידיעת כבוד הנשיא.