בש"פ 7527/07 מדינת ישראל נ. רמז שמלשוילי

1.

על המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של החזקת סכין, חבלה בכוונה מחמירה, איומים ותקיפה. עם הגשתו של כתב האישום עתרה העוררת למעצרו של המשיב עד תום משפטו. בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט א' יעקב) הורה על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. על כך הערר שבפניי.

2.

כתב האישום מתאר אירוע שהתרחש ביום 23.6.07 בקרבתה של בריכה בעיר אשדוד. סכסוך של מה בכך בין שתי קבוצות של צעירים הוביל לכך ששלושה מבני הקבוצה האחרת נדקרו בצורה קשה על ידי המשיב באמצעות סכין שהסתיר בבגדיו. במהלך האירוע נפגע אף המשיב בצורה קלה. שלושת הנפגעים סבלו מדקירות בחלקים שונים בגופם, הם אושפזו בבית חולים. שניים מהם אושפזו לתקופות לא קצרות, אחד מהם עבר ניתוח במעיו.

3.

בדיון בבית המשפט המחוזי לא חלק הסניגור על קיומן של ראיות לכאורה. הדיון התמקד בשאלה האם יש לעשות שימוש בחלופת מעצר. בית המשפט המחוזי הורה לשירות המבחן להגיש תסקיר מעצר ותסקיר אכן הוגש. מסתבר, כי המשיב הינו צעיר בן 19 שנים. במהלך לימודיו נתגלו אצלו קשיי למידה. על פי האמור בתסקיר, המשיב הינו בעל ערכים נורמטיביים. שירות המבחן התרשם כי המשיב סובל מתחושות חרדה קשות ואף מהלם נפשי עקב המעצר. בסיומו של התסקיר המליץ שירות המבחן לשחרר את המשיב לחלופת מעצר, זאת בין היתר לאור הערכתו שלא קיים סיכון גבוה להישנות של הפעילות העבריינית. בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו המאוחרת, שניתנה לאחר שהונח בפניו התסקיר, כי החלופה של מעצר בית בהשגחה של ההורים יש בה כדי לנטרל את המסוכנות. לפיכך הוחלט על שחרור למעצר בית לבית ההורים ובהשגחתם. כן הושתו תנאים כספיים.

4.

דעתי היא כי דין הערר להתקבל. מן התיאור העובדתי שבכתב האישום רואים אנו שמדובר באירוע חמור וקשה. המשיב עשה שימוש בסכין שנשא על גופו, כלומר אין מדובר במקרה בו בסכסוך בין שתי קבוצות נטל אחד האנשים סכין שהייתה במקום ועשה בה שימוש. אף מקרה כזה הינו מקרה חמור, קל וחומר כאשר על פי כתב האישום הסתיר המשיב בבגדיו סכין. מכל מקום, המשיב דקר לכאורה לא אדם אחד, לא שני אנשים, אלא שלושה אנשים. הוא גרם נזקים גופניים קשים לנדקרים. אכן, למשיב אין עבר פלילי. ברור שעובדה זו צריכה לפעול לזכותו. אבל כאשר מגלים כי עסקינן באדם שדקר שלושה אנשים בשל סכסוך של מה בכך, יש להורות בדרך כלל על מעצר עד תום ההליכים ואין לעשות שימוש בחלופת מעצר.

5.

לפיכך, הנני מחליט לקבל את הערר, לבטל את החלטתו של בית המשפט המחוזי ולהורות על מעצרו של המשיב עד תום משפטו.