בש"פ 7532/97 מג'אבבה סלים נ. מדינת ישראל

גם אם צודק הסניגור בטענתו כי זולת עדותו של המתלונן אין כנגד העורר ראיה ממשית לביסוס לכאורי להאשמתו לפריצה לרכב, אין כל ספק שיש כנגדו ראיות איתנות ומוצקות לביסוס האשמות של שהייה בלתי חוקית בישראל, התחזות לאדם אחר והכשלת שוטר במילוי תפקידו. בהיותו תושב הכפר עלאר, המצוי בתחומי האוטונומיה, צדקו ערכאות קמא בקובען כי יש להתנות את שחרורו ממעצר בערובות ממשיות שתבטחנה את התיצבותו למשפט. עם זאת נראה לי כי התניית השחרור בהפקדת עירבון במזומן בסך 50,000 ש"ח, וזאת בנוסף לערבות צד שלישי בסך 100,000 ש"ח, הטילה על העורר מעמסה כבדה מנשוא. אמנם הוברר כי גיסו של העורר (בעלה של אחותו) שהוא אזרח ישראלי תושב הכפר ג'ת, הצליח לגייס את הכסף הדרוש להפקדת העירבון, אך מתצהירו שהוגש לבית המשפט עולה שהוא זקוק לכסף, שאת רובו עליו להחזיר.

אני סבור שבנסיבות העניין ניתן להקל בחיוב להפקיד עירבון במזומנים, מבלי שהדבר יגביר את החשש לאי התיצבותו של העורר למשפטו. כפי שציין הסניגור, מתקבל על הדעת שהעורר יימנע ממהלכים שיביאו לחילוט העירבון שהופקד בידי גיסו. הערר מתקבל במובן זה, שאם ימציא העורר ערבות צד ג' נוספת, שתינתן על ידי מי שהוא אזרח ישראלי, בסך 50,000 ש"ח, יועמד העירבון במזומנים על מחצית הסכום שנקבע על ידי ערכאות קמא; משמע שהמפקיד (גיסו של העורר) יהיה זכאי להחזר של 25,000 ש"ח מתוך הסכום של 50,000 ש"ח שהופקד על ידיו.