בש"פ 7534/01 מדינת ישראל נ. מחמוד חג'אב

1.זוהי בקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בת.פ. 320/01 המתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה בתשעים יום החל מיום 28.9.01 או עד למתן פסק דין, לפי המוקדם.

2.הנסיבות הצריכות לענין הן:

המשיב הואשם בעבירה של הצתה בכך כי ביחד עם אחרת הצית ספינת דייג השייכת למתלונן וגרם בכך לספינה נזק חמור. בית המשפט קמא החליט לעוצרו עד תום ההליכים ב- 25.9.00 וביום 26.11.00 החליט בית המשפט בהסכמת הצדדים על שחרורו ממעצר בכפוף לתנאי מעצר-בית בבית הוריו בעכו ותנאים נוספים. על פי גרסת התביעה ביום מתן ההחלטה כאמור הוא השתחרר מהמעצר ואילו לדברי באת כוחו הוא נותר במעצר תקופה נוספת כי לא יכול היה לעמוד בתנאי ההפקדה הכספית שהושתו עליו.

ביום 10.3.01 נעצר המשיב מחדש עקב הפרת תנאי השחרור בכך שנתפס באותו יום מסתובב בעיר עכו כשבכיסו סכין מתקפלת. בעקבות הפרת התנאים כאמור החליט בית המשפט לעוצרו שוב עד תום ההליכים. הוא ערר על כך לבית משפט זה ושוחרר ממעצרו. ביום 19.4.01 נעצר המשיב פעם נוספת עקב הפרה נוספת של תנאי השחרור, וביום 30.4.01 החליט בית המשפט לעוצרו שוב עד תום ההליכים.

אשר לקצב התנהלות המשפט: ביום 4.9.00 נתקיימה ישיבת הקראה של כתב האישום ונקבעו ישיבות הוכחות בסמיכות זמן. מרבית עדי התביעה העידו, אלא שבשלב מסוים התעכבה השלמת פרשת הוכחות התביעה עקב היעלמה של עדת התביעה שהיא שותפה לעבירה של המשיב. עדי תביעה אחרים לא התייצבו והיה צורך בהוצאת צווי הבאה כנגדם. בינתיים הסתיימה פרשת התביעה ביולי 2001 ולבקשת המשיב נדחה מועד פרשת ההגנה לחודש ספטמבר שנה זו. במועד הדיון הזה נתבקשה דחייה נוספת על ידי המשיב לצורך העדת עד נוסף והבקשה נענתה. בינתיים הודיעה באת כוח המדינה כי ביום 28.10.01 מיועדת ישיבת סיכומים משני הצדדים, כך שסיום המשפט צפוי בתוך זמן לא רב. בתנאים אלה, ולאור אופי העבירה נשוא האישום ונוכח עברו הפלילי של המשיב מתבקשת הארכת מעצרו.

3.נתתי דעתי לנסיבות הענין והחלטתי להיענות לבקשת המדינה. אמת הדבר כי ככל שמעצרו של נאשם מתארך אגב ניהול ההליך המשפטי, באיזון הכולל בין הצורך לכבד את זכותו לחירות אישית לבין עניינו של הציבור להבטיח את שלומו ובטחונו בדרך של בידוד הנאשם מהחברה הולך וגדל משקלו של האינטרס הראשון ופוחת והולך משקלו של האינטרס הנגדי. עם זאת, במלאכת איזון השיקולים ינתן משקל גם לעובדה כי ניתנה לנאשם במהלך הדיון המשפטי הזדמנות להשתחרר בחלופת מעצר, והוא לא קיים את תנאיה והחמיץ הזדמנות שניתנה לו לצאת מהכלא. נתון כזה מחזק את משקל אינטרס הציבור בהמשך מעצרו של נאשם עד לסיום משפטו גם כאשר המשפט מתארך, וכך ארע בענייננו. כאן ניתנו למשיב שתי הזדמנויות להשתחרר, ובשתיהן הוא נכשל ולא מיצה אותן. נסיבות אלה מצביעות על קושי ברור לתת אימון במשיב אם ישוחרר בשלישית, מששחרור כזה עלול לשבש באורח רציני את הסיכוי לסיים את המשפט ביעילות ותוך זמן סביר.

יתר על כן, אין לומר כי קצב התנהלות המשפט במקרה זה היה בלתי ראוי, אף כי נוצרו אילוצים שונים, ברובם אוביקטיביים ובלתי ניתנים לשליטה אשר גרמו לעיכובים. בשלב זה סיום המשפט קרוב ויש לקוות כי ייעשה כל שניתן על מנת לסיימו במהרה וליתן פסק דין בהקדם.

בנסיבות אלה אני מקבלת את הבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים יום החל מ- 28.9.01 או עד למתן פסק דין, לפי המוקדם.