בש"פ 7552/13 אנה ראיין נ. מדינת ישראל

א.

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 4.11.13 (השופט י' ליפשיץ ) במ"ת 30652-09-13, לפיה תיעצר העוררת על תום ההליכים נגדה, בעבירת נסיון שידול לרצח.

רקע והליכים

ב.

ביום 16.9.13 הוגש כתב אישום כנגד העוררת (תפ"ח 30608-09-13) המייחס לה עבירה של נסיון שידול לרצח לפי סעיף 30 בצירוף סעיף 33(1) בצירוף סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977. כנטען בכתב האישום, העוררת – ילידת 1978 – ניהלה קשר רומנטי עם בן-זוגה במשך שש שנים, ובמקביל ניהל הוא קשר רומנטי נוסף עם אחרת (להלן המתלוננת ). לקשר רומנטי זה הייתה מודעת העוררת. משסירב בן זוגה להיפרד לבקשתה מן המתלוננת, גמלה בלב העוררת החלטה למצוא אדם אשר יגרום למות המתלוננת; בין החודשים יולי לספטמבר 2013 פנתה העוררת פעמים מספר לאנדריי אקסיונוב (להלן אנדריי ) וביקשה ממנו למצוא אדם שכזה. אנדריי פנה למשטרה והודיע לה על כוונותיה של העוררת. ביום 5.9.13 הודיע אנדריי לעוררת, בהנחיית המשטרה, כי מצא אדם שכזה וכי היא נדרשת לשלם לו ביום 8.9.13 סכום של 10,000 ש"ח, וכן נדרשת לוותר לאנדריי – דייר שלה – על תשלום שכר דירה בגובה של חודשיים. להצעה זו הסכימה העוררת, ביום 8.9.13 נפגשה העוררת עם אנדריי ועם יגאל זיידלסון (להלן הסוכן). אנדריי עזב את המקום והעוררת והסוכן נכנסו לדין ודברים, שבמסגרתו נתנה העוררת לסוכן פרטים מזהים של המתלוננת, וכן ביקשה כי גופתה של המתלוננת לא תימצא. העוררת ביקשה מהסוכן לעדכנה ביחס למועד הביצוע לצורך הכנת אליבי. העוררת שילמה לסוכן את הסכום המבוקש, והסיעה אותו לבקשתו לביתה של המתלוננת.

הליכי מעצר

ג.

עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצר העוררת עד לתום ההליכים (מ"ת 30652-09-13). בבקשה נטען לקיומן של ראיות לכאורה וכן נטען, כי כנגד העוררת קמה עילת מעצר שכן היא מסכנת את בטחון הציבור ככלל ואת בטחון המתלוננת בפרט. בדיון שהתקיים ביום 16.9.13, ביקש בא כוח המשיבה הארכת מועד להוצאת תעודת חיסיון. באת כוח העוררת ביקשה דחיה לצורך לימוד חומר החקירה, והדגישה כי מדובר באם חד הורית ללא עבר פלילי. בית המשפט קבע כי תינתן הארכת מועד כמבוקש, והורה על הגשתו של תסקיר שירות המבחן בעניינה של העוררת עד ליום 20.10.13. בדיון ביום 17.9.13 הסכימה באת כוח העוררת לקיומן של ראיות לכאורה.

ד.

התסקיר מיום 17.10.13 מלמד כי העוררת, ילידת רוסיה, שהגיעה ארצה בשנת 2000, בעלת עבר נקי, בעלת תואר ראשון ומוכרת לשירותי הרווחה על רקע טענות לאלימות נגדה. שירות המבחן התרשם כי העוררת גילתה קושי להיפרד מבן זוגה ולהשלים עם קיום קשר רומנטי מקביל מצידו. עוד התרשם כי לעניין העבירה, העוררת היתה במצוקה נפשית גבוהה וכיום נוטלת על עצמה אחריות מסוימת למצבה; עם זאת ניכר כי היא משליכה את קשייה על גורמים חיצוניים, והתנהגותה אופיינה כמניפולטיבית. עוד העריך שירות המבחן כי בנה של העוררת שרוי במשבר נפשי מדאיג נוכח מעצרה. התסקיר המשלים מיום 27.10.13, לבקשת שירות המבחן, מלמד כי השירות יצר קשר עם בן זוגה של העוררת אשר טען כי היה רק בקשר ידידותי עימה. עם זאת העריך בן הזוג, כי העוררת לא תפר את תנאי שחרורה אם תשוחרר לחלופה. שירות המבחן העריך כי העוררת נוטה להתנהגות מניפולטיבית במצבי מצוקה, אך בחירתה בפתרון אלים מהוה חריג להתנהגותה, וחשיפתה על-ידי המעצר מהוה גורם מפחית סיכון. שירות המבחן התרשם כי אמה של העוררת, שהגיעה ארצה בעקבות המעצר, היא מפקחת ראויה, והמליץ לשחרר את העוררת למעצר בית בפיקוח אמה. לא הומלץ על מפקחת מוצעת אחרת, חברתה של העוררת. עוד הוצעה מפקחת נוספת, אך זו לא נבדקה נוכח החלטת המעצר.

ה.

בדיון ביום 28.10.13 התנגדה באת כוח המשיבה לשחרור העוררת לחלופת מעצר חרף המלצת התסקיר. נטען כי שירות המבחן המליץ לשחררה בשל החשש לשלום בנה, וכי חשש זה נדרש לאזן למול שמירה על שלום הציבור והמתלוננת. עוד נטען כי האם אינה מפקחת מתאימה נוכח נתק ממושך בינה לבין העוררת בעבר. באת כוח העוררת עמדה על מסוכנותה הנקודתית של העוררת ועל הבעת החרטה מצדה, וכן טענה כי המפקחות המוצעות יוכלו לאיין המסוכנות.

ו.

בהחלטת בית המשפט מיום 4.11.13 התקבלה הבקשה לעצור את העוררת עד תום ההליכים. בית המשפט קבע כי קיימות ראיות לכאורה ביחס לעוררת, וכן כי התגבשו עילות מעצר של מסוכנות וחשש להימלטות. בית המשפט בחן חלופות המעצר, תוך שהוא סוקר בהרחבה את תסקירי המבחן. בית המשפט ציין כי התלבט בהחלטתו, אך נוכח מסוכנותה הברורה של העוררת והעדר נתונים ממשיים קיים חשש שהעוררת תנסה לפגוע במתלוננת; היות העוררת אדם ללא עבר פלילי, אין משמעה כי אין נשקפת ממנה סכנה. החלופה שהוצעה הוערכה על ידי בית המשפט כלא מושלמת, ונבע כי כיון שתסקיר המבחן ניתן על בסיס פגישה אחת בלבד, אין לאמצו ויש לבקש תסקיר משלים בעוד פרק זמן של חודשיים, לאחר היכרות טובה יותר ומתוך הנחה שיתכן שילוב בהליכים טיפוליים בבית המעצר. בית המשפט הורה על הכנת תסקיר משלים בעניינה של העוררת וזאת עד ליום 5.1.14, ודיון נוסף נקבע ליום 6.1.14.

הערר והדיון

ז.

בערר נטען כי יש לשחרר את העוררת לחלופת המעצר אשר הומלצה על ידי שירות המבחן בתסקירו מיום 27.10.13. נטען, כי בית המשפט קמא שגה כאשר לא העריך כי מסוכנותה של העוררת איננה כלפי "כולי עלמא" אלא נקודתית, וכי ניתן לאיינה באמצעות חלופת המעצר שהוצעה על ידיה. עוד נטען, כי יש לתת משקל ראוי לכך שהעוררת נעדרת תפיסת עולם עבריינית וחסרת דפוסים אלימים, וכי עצם המעצר וכן סביבתה מהוים גורם ממתן ומפחית סיכון. צוין כי לא ניתן משקל ראוי לחרטתה של העוררת, כמו גם לנסיבות חייה ומצבה המשפחתי המורכב. נטען, כי יש לאמץ את המלצות התסקיר, כיון שבפני שירות המבחן עמדו בעת הכנתו כל הנתונים הרלבנטיים הנדרשים ביחס לחלופת המעצר.

ח.

בדיון טענה עו"ד אולמן לעוררת וביקשה לדון בשחרור כבר עתה, שכן – למשל – טיפול שאליו התיחס בית המשפט המחוזי אינו ניתן בטרם משפט; העוררת תוכל להימצא בפיקוח אמה וחברתה, ובנה יהא עמה שכן אין בידי אביו (האלכוהוליסט כנאמר) להחזיק בו; התיק העיקרי טרם נקבע להוכחות וטרם הוחל בדיבורים על הסדר.

ט.

מטעם המדינה טענה עו"ד גורני, כי המדובר במסוכנות גבוהה – מזימת תכנון רצח ואף תשלום על חשבון המעשה, לרבות בקשה שהגופה לא תימצא. לדעת שירות המבחן מדובר באופי מניפולטיבי, ולעת הזאת אין גורם מפקח אפקטיבי, וגם ניתן להזמין רצח מהבית.

הכרעה

י.

לאחר העיון החלטתי להיעתר לערר, במובן זה שהתסקיר העדכני יוזמן כבר מעתה ויוגש לבית המשפט המחוזי בתוך 21 יום. כשלעצמי מסופקני אם ניתן לדבר על טיפול נפשי מסודר (למעט בחרום חלילה) בתקופת המעצר, ומכל מקום דומה כי המסוכנות היא נקודתית, ומשנחשפה יש להניח ולקוות כי העוררת תירתע מ"יוזמות חדשות"; ונזכור תמיד – וזהו כוכב צפון בדיני המעצרים, לצד עילות המעצר – את הוראת המחוקק כי מעצר יושת רק כאשר "לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחרותו של הנאשם פחותה" (סעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996). ואולם, צודקת המדינה בזיהוי מסוכנות בכגון ענייננו ("כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה" – שיר השירים ח', ו'), התסקיר יבדוק, כפי שהוצע, מפקחת נוספת מלבד האם, ויש מקום לבדוק – אם ניתן – גורם פיקוח נוסף. יודגש: אין להסתפק באם כמפקחת יחידה, ויש צורך במפקחות מחליפות. ככל שיאושר מעצר יהא במעצר בית מלא, כשגורם פיקוחי מצוי במקום בכל עת. איזוק אלקטרוני, הפקדות וערבויות גבוהות, צו איסור יציאה, הפקדת כל דרכון ורשות למשטרה לבקר לבדיקת קיומו של המעצר. יש גם לקוות כי העוררת הפיקה לקח מן החודשים בהם היא שוהה במעצר ולא תהין להפר, על התוצאה המתבקשת.

יא.

התסקיר יונח, כאמור, בתוך 21 יום בפני בית המשפט המחוזי להכרעתו על פי שיקול דעתו.