בש"פ 7554/12 מדינת ישראל נ. מועד נסאסרה

1.

מונח לפניי ערר מטעם המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע להורות על שחרורו של המשיב בתנאי מעצר בית מלא. הוגש כתב אישום נגד המשיב ואחר. על פי האישום השני, שרק הוא רלוונטי למשיב, שני הנאשמים נסעו בתוך היישוב עומר בסמוך לשעה 13:00 כאשר המשיב נוהג ברכב והנאשם האחר יושב במושב הנוסע הקדמי, תופס בין רגליו נשק מסוג M-16

קצר שבתוכו מחסנית, ומחסנית נוספת מונחת על רצפת הרכב לרגליו. השניים נאשמו בעבירה של נשיאת נשק. בעניינו של המשיב הוזמן תסקיר ובית המשפט הורה על שחרורו לחלופה של מעצר בית בפיקוח אם המשיב ודודו.

לגישת המדינה אין בהחלטה להתמודד עם המסוכנות העולה מהשתתפות המשיב במעשה המתואר, הגם שאין לו הרשעות קודמות. הסנגור תומך בהחלטת בית המשפט המחוזי תוך הדגשה שהתרשמותו של בית המשפט הייתה חיובית. להשלמת התמונה, מוסכם שישנן ראיות לכאורה לביסוס האשמה ועילת המסוכנות היא סטטוטורית.

2.

עיינתי בחומר לרבות תסקיר שירות המבחן ופרוטוקול הדיון בו הופיעו הערֵבים המוצעים. שירות המבחן ערך תסקיר ופגש את המשיב והערבים המוצעים. התסקיר נמנע מלבוא בהמלצה לשחרור המשיב לחלופה המוצעת תוך הדגשה שהערבים, חרף רצונם לסייע למשיב ולדאוג לו, אינם ערים דיים למצבו וכי האם תתקשה להוות עבור המשיב מענה סמכותי ומציב גבולות להתנהגות. לצד זאת, ביקש השירות לדחות את הדיון לתקופה קצרה על מנת לבחון חלופות נוספות.

צודק הסנגור שבית המשפט, ולא שירות המבחן, הוא הגורם המחליט בכגון דא. ברם, אף צודק התובע שבית המשפט לא נימק כנדרש מדוע יש לסטות מהמלצת שירות המבחן במקרה זה. מבלי להביע עמדה מעבר לאמור בהחלטה זו אין להתעלם ממאפיינים של מסוכנות שעולים מההתנהגות-לכאורה של המשיב במקרה זה. אין בכך בהכרח לשלול תוצאה זו או אחרת, אך הדרך הזהירה בה נקט שירות המבחן נראית לי מתבקשת במקרה דנא. הווי אומר, בנסיבות תיק זה מוטב היה שלא להחליט בבקשה בשלב הנוכחי אלא ראוי היה לבחון חלופות נוספות או לעבות את החלופה המוצעת על ידי הידוק מנגנון הפיקוח.

3.

הערר מתקבל. החלטת בית המשפט המחוזי בטלה. החלטת בית המשפט המחוזי לפיה המשיב ימשיך לשהות במעצר עד למתן החלטה בבקשה בתוקף. הדיון בבקשה יידחה למועד אשר ייקבע על ידי בית המשפט המחוזי לשם קבלת תסקיר נוסף.