פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ 7564/97
בפני:
כבוד השופט א' מצא
המערער
:
שמעון
שערי
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו
מיום 21.12.97
בב"ש
2287/97 שניתנה על ידי
כבוד
השופט א' בייזר
תאריך
הישיבה: ג' בטבת תשנ"ח (1.1.98)
בשם
העורר: עו"ד מור כהן
בשם
המשיבה: עו"ד אורלי מור-אל
ה ח ל ט ה
בשובו לישראל בטיסה מתורכיה עוכב העורר לבדיקה. בחיפוש שנערך בכליו נתפס סם מסוכן מסוג אופיום בכמות העולה כדי 3,300 גרם. בחיפוש שנערך בביתו של העורר נתפסו עוד 116.37 גרם מן הסם האמור. בחקירתו הסביר העורר שאת הסם שנתפס בכליו קנה בתורכיה תמורת 5,000 דולר. כן העלתה חקירתו, כי גם בהזדמנויות קודמות, בהן נסע לתורכיה, רכש סם מסוג אופיום וייבא אותו לישראל.
בכתב האישום שהוגש נגד העורר לבית המשפט המחוזי מיוחסות לו עבירות של יבוא סם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ועשיית עסקה
בסם מסוכן. לבקשת המאשימה, הורה בית המשפט המחוזי לעצור את העורר עד לתום בירור משפטו. כנגד החלטה זו מופנה הערר שלפניי.
העורר יליד שנת 1930 ואין לחובתו הרשעות קודמות. סניגורו טוען, כי העורר נזקק לסם מסוג אופיום לצרכים רפואיים, וכי גם אשתו נזקקת לסם זה לאותם צרכים. הסניגור ביקש לשכנעני שבקרב יוצאי איראן (ארץ מוצאם של העורר ורעייתו) צריכת אופיום לצורכי רפואה היתה ועודנה נפוצה. בהתחשב במכלול הנסיבות הללו, שלטענת הסניגור סותרות את חזקת המסוכנות הנלמדת מגופן של העבירות, ניתן היה להסתפק בחלופת מעצר ולא היה הכרח להורות על כליאתו של העורר עד לסיום המשפט.
דין הערר להידחות. העורר ייבא כמות אדירה של סם מסוג אופיום. מדבריו בחקירה נובע כי הוא ואשתו משתמשים בכ60- או 70 גרם במהלך תקופה של מספר חודשים ואילו ברשות העורר נתפסו קרוב לשלושה קילוגרם וחצי מן הסם האמור. העורר לא כפר בחקירתו, שמן הסם שייבא בהזדמנויות קודמות נתן גם לחבריו, וכאשר נשאל מה התכוון לעשות בכמות סם כה גדולה שייבא הפעם, השיב כי ייתכן שחלק מן הסם הזה היה מוכר.
המדובר איפוא בפרשה חמורה של יבוא סם קשה בכמות גדולה לישראל ומן הנסיבות ניתן להסיק שאלמלא נלכד העורר, חלק ניכר מן הסם שנתפס ברשותו היה מוזרם לשוק העברייני. סכנתם של יבואני וספקי סמים בקנה מידה כזה, לבטחונו ולשלומו של הציבור, אינה קטנה - ולאמיתו של דבר היא גדולה - מסכנתם של סוחרי סם המפילים ברשתם את המתמכרים. צורכי ההגנה על בטחון הציבור מחייבים את החזקתו של העורר במעצר עד תום ההליכים. חלופת מעצר אינה מהווה ערובה מספקת להרחקתו מעסקי הסמים שמעורבותו נתגלתה בהם; ובודאי שאין בכוחה לשבש את מערך היבוא והשיווק של סמים, שהיא מתכליותיו העיקריות של המעצר בסוג זה של עבירות. גילו של העורר והעובדה שאין לחובתו הרשעות קודמות אינם יכולים להעלות או להוריד.
הערר נדחה.
ניתנה היום, ז' בטבת תשנ"ח (1.1.98).
ש
ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97075640.
F02