פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 7566/97 עפאנה סמירה גמיל נ. שר הפנים

ניתן ביום

בקצרה

הגירה ומעמד · צו למניעת גירוש מהארץעתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים לאחר חזרה מעתירה קודמת שנמחקה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה עתירה חוזרת של שלושה עותרים שביקשו למנוע את גירושם מהארץ. העתירה לא כללה נסיבות חדשות מהותיות לעומת עתירה קודמת שנדחתה, וחלפו חודשים מעבר למועד שנקבע לשהייתם. שהייתם בישראל נמצאה מנוגדת לפסק הדין המפורש של בית המשפט.

העובדות

העותרים הגישו עתירה למניעת גירוש וחזרו בהם לאחר הודעת המשיב, ובפסק הדין נקבע כי יוכלו לשהות בארץ לצורכי התארגנות עד מועד מסוים ולאחריו ייאסר עליהם לשהות. הארכה נוספת הוארכה עד 22.6.97 והעותרים לא התייצבו כנדרש, והמשיב עמד על יציאתם לאלתר. לאחר מכן הוגשה עתירה חדשה שלא פירטה נסיבות חדשות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לקבל עתירה חוזרת למניעת גירוש כאשר אין בה נסיבות חדשות מהותיות לעומת עתירה שנדחתה
  2. 2.האם שהייה בישראל בניגוד לפסק דין מפורש של בית המשפט מצדיקה מתן סעד

הלכות

  1. 1

    עצם שהותם של המבקשים בישראל מנוגדת לפסק הדין המפורש של בית המשפט ולכן אין מקום לקבל את העתירה

    ״נמצא, איפוא, כי עצם שהותם של העותרים כיום בישראל הינה מנוגדת לפסק דינו המפורש של בית המשפט.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עתירה למתן צו על-תנאי
  • צו ביניים
  • נסיבות חדשות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 7566/97

בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

כבוד השופט א' מצא

כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן

העותרים : 1. סמירה גמיל עפאנה

2.נעים מחמד עפאנה

3. מחמד עפאנה

נגד

המשיב : שר הפנים

עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים

פ ס ק - ד י ן

השופט א' מצא:

ביום 3.2.97 הגישו העותרים עתירה כנגד המשיב (בג"צ 783/97), בה ביקשו צו למניעת גירושם מהארץ, ובו-ביום ניתן בעתירה צו ביניים (על-ידי כבוד השופט קדמי). ביום 29.4.97, ולאור הודעת המשיב, חזרו בהם העותרים מעתירתם. בפסק הדין שדחה את העתירה ציין בית המשפט (כבוד הנשיא והשופטים זמיר ודורנר), כי באת-כוח המשיב "הסכימה כי העותרים יוכלו לשהות בישראל, לצורכי התארגנות ליציאה, עד ה15.6.97-", וכי "לאחר מועד זה יהא עליהם לצאת מהארץ, וייאסר עליהם לשהות בארץ". ביום 5.6.97 הגישו העותרים בקשה להארכת שהותם בארץ. באת-כוח המשיב הסכימה כי תינתן לעותרים ארכה בת שבוע, בכפוף לכך שהם או בא כוחם יתייצבו במשרד הפנים ביום 15.6.97; וביום 13.6.97 האריך הנשיא את תקופת שהותם של העותרים בארץ עד ליום 22.6.97. העותרים ובא-כוחם לא התייצבו כנדרש, וביום 17.6.97 הודיע המשיב לבית המשפט כי הוא עומד על כך שהמבקשים יצאו מן הארץ לאלתר. כעבור למעלה משלושה חודשים, ביום 30.10.97, הגישו המבקשים בקשה להארכת צו הביניים. ביום 7.11.97 דחה הנשיא את הבקשה. לבסוף, ביום 24.12.97, הוגשה העתירה שלפנינו.

בסעיף 13 לעתירה מציין בא-כוח העותרים כי העותרים הגישו עתירה דומה אשר נמחקה, וכי העתירה החדשה מוגשת "בשל נסיבות חדשות בחייהם של העותרים". זולת אמירה סתמית זו אין בעתירה כל חידוש, והטיעונים בה זהים לטיעונים בעתירה שנדחתה. בעתירה אין כל פירוט של "נסיבות חדשות בחייהם של העותרים", וכן אין בה כל הסבר לשהותם של העותרים בישראל שישה חודשים לאחר תום התקופה בה הותר להם לשהות בארץ, וחודש וחצי לאחר החלטת הנשיא, בה הובהר - פעם נוספת - כי העותרים אינם רשאים עוד לשהות בישראל. נמצא, איפוא, כי עצם שהותם של העותרים כיום בישראל הינה מנוגדת לפסק דינו המפורש של בית המשפט.

הננו דוחים את העתירה. העתק מן העתירה, בלוויית העתק מפסק-דיננו זה, יועברו על-ידי המזכירות לפרקליטות המדינה.

ניתנה היום, כט' בכסלו תשנ"ח (28.12.97).

המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97075660.

F01

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

  • בגץ 7566/97
  • בגץ 783/97

הלכות

  1. 1עצם שהותם של המבקשים בישראל מנוגדת לפסק הדין המפורש של בית המשפט ולכן אין מקום לקבל את העתירה