פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ 97 / 757
בפני:
כבוד השופט י' קדמי
העורר:
עווד
אנוואר
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי
בירושלים
מיום 29.1.97 בב"ש 1053/97
שניתנה
על ידי כבוד השופט דר' א.צ. בן-זמרה
החלטה
העורר מוחזק במעצר עד תום ההליכים בת.פ. 204/96, של בית המשפט המחוזי, ירושלים; בו מיוחסות לו עבירות של נשיאת נשק, חטיפה לשם כליאה, כליאת שווא, תקיפה לשם ביצוע פשע בנסיבות מחמירות, ירי באיזור מגורים והיזק בזדון.
ביום 24.1.97, כאשר העורר היה נתון במעצר, נפטר אביו. בקשתו של העורר לאפשר לו לקיים ישיבת אבל בת שלושה ימים בבית הוריו נדחתה; ומכאן הערר שבפני.
בקשתו האמורה של העורר נדחתה, בהתחשב בכך שאין באפשרותם של שלטונות בית המעצר לקיים בבית הוריו של העורר, במשך שלשת ימי האבל, את סידורי הבטחון והאבטחה הדרושים לקידום פניהם של חששות ממשיים של הימלטות מן הדין ויצירת קשר עם גורמי חוץ לשיבוש מהלכי המשפט. חששות אלה - לצד גורמים נוספים - עומדים בבסיס החזקתו של העורר במעצר עד תום ההליכים; והם המכתיבים את טיבם של אמצעי הבטחון והאבטחה שיש לנקוט בהם אם תתקבל בקשתו של העורר.
לנוכח טיבן של העבירות המיוחסות לעורר בכתב האישום ובהתחשב בעברו - לרבות בעונש המאסר התלוי ועומד כנגדו בעקבות הרשעתו בעבירת חטיפה - בדין ראה בית המשפט המחוזי את החששות האמורים, כחששות כבדי משקל; ובנסיבות העניין גובר העניין הציבורי שבקידום פניהם של החששות האמורים, על העניין האישי של המערער בקיום מנהגי האבלות.
כפי שציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו, הלכו השלטונות לקראת העורר והתירו לו לבקר את אביו ערב פטירתו בלוית משמר ליווי. ברם, אין דין ביקור חד פעמי אצל אב המוטל על ערש דווי, כדין שהייה בבית המשפחה במשך שלושה ימי אבל, כמבוקש על ידי העורר: ביקור כאמור, מצריך ליווי לשעה והוא מקוים ביחידות אצל החולה; ואילו שהייה של שלושה ימים בבית המשפחה, מצריכה סידורי אבטחה מיוחדים, כאשר במהלך השהייה לא ניתן למנוע מפגש בין העורר לבין אלה שיבואו לנחמו. הצעתו של ב"כ העורר להבטיח את אי מימושם של החששות האמורים בתנאים מסייגים, לרבות בהפקדה ערובה גבוהה - אינה מעשית.
עם כל הצער שבדבר איני רואה מנוס מדחיית הערר.
ניתנה היום, ב' באדר א' התשנ"ז (9.2.97).
ש
ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97007570.
H02
/שס