בש"פ 7577/08 שי כהן נ. מדינת ישראל

בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד סגנית הנשיא השופטת ר' אבידע ) בב"ש 21721/08 מיום 1.9.2008 לפיה הוחלט לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

כנגד העורר הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בבאר-שבע (פ 3050/08) המייחס לו עבירות נגד הרכוש ועבירות נשק, במספר אישומים.

בד-בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה לבית משפט השלום בבאר-שבע בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

לאור הסכמת הצדדים על קיומן של ראיות לכאורה בחלק מהאישומים ולאור ההסכמה בדבר קיומה של עילת מעצר, הורה בית המשפט על קבלת תסקיר שירות מבחן בעניינו של העורר.

ביום 16.7.2008 החליט בית משפט השלום (כבוד השופט ג' גדעון ) על שחרורו של העורר למעצר בית בבית הוריו ותחת פיקוחם, זאת חרף אי המלצתו של שירות המבחן לגבי חלופה זו (ב"ש 6166.08).

על החלטה זו הגישה המשיבה ערר לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד סגן הנשיא השופט ב' אזולאי ). ביום 27.7.2008 קיבל בית המשפט המחוזי את הערר והורה על מעצרו של העורר עד תום בירור דינו תוך כדי שקבע כי אין בחלופה זו כדי למנוע סיכון של התנהגות פורצת גבולות וחוק של העורר. עוד קבע בית המשפט כי אין בקביעה זו כדי לפגוע בזכותו של העורר להציע חלופת מעצר אחרת.

ואכן, הוצעה חלופה נוספת בדמות שחרורו של העורר לבית הוריו, אולם תחת פיקוחם של דודו ואמה של חברתו (להלן: החלופה השנייה ).

ביום 31.8.2008 הורה בית משפט השלום (כבוד השופט ג' גדעון ) על שחרורו של העורר למעצר בית לפי החלופה השנייה, שכן סבר כי יש בחלופה הנ"ל כדי להציב גבולות לעורר ולמנוע הפרת תנאים על ידו.

על החלטה זו הגישה המשיבה ערר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע שהתקבל אף הוא. בית המשפט קבע כי כעולה מתסקיר שירות המבחן, על אף היות דודו של העורר מפקח מתאים, אין ביכולתו לפקח עליו בכל שעות היממה וכי המפקחת השנייה שהוצעה, אמה של חברתו, אינה מתאימה להיות מפקחת לאור עברה הפלילי שהינו מכביד יחסית ואשר כלל עבירות סמים ורכוש. בית המשפט ציין לבסוף כי המשיב יוכל להציע מפקחים נוספים, וכי בקשתו תישקל.

מכאן הערר בפניי.

בא-כוח העורר טוען כי שגה בית המשפט המחוזי בקובעו שאין בחלופת המעצר בתנאים שהוצעו בכדי לאיין את מסוכנות העורר. העורר מלין על כך שבית המשפט המחוזי לא נתן משקל ראוי להמלצת תסקיר שרות המבחן ולנסיבותיו האישיות לרבות העובדה שהוא נקי מסמים מזה זמן רב, כי הוא מנהל אורח חיים נורמטיבי וכי בעת מעצרו נולדה לו בת. על כן מבקש בא כוח העורר

כי העורר ישוחרר למעצר בית על פי התנאים שהוצעו בחלופה השנייה.

מנגד, סומכת באת כוח המשיבה את ידיה על החלטת בית המשפט המחוזי ומבקשת לדחות את הערר. לטענתה, אין בחלופה שהוצעה כדי לשלול את המסוכנות הנשקפת מן העורר, הנלמדת מחומרת העברות המיוחסות לו.

לאחר שעיינתי בערר ושמעתי את טיעוני הצדדים בפני, הגעתי לכלל מסקנה

כי דין הערר להידחות.

מקובלת עליי קביעתו של בית המשפט המחוזי כי, למרות היותו מתאים לפקח, לא יוכל דודו של העורר לפקח עליו במשך כל שעות היום ועל כן, ישנו צורך בעוד מפקח לפחות. באשר למפקחת הנוספת אשר הוצעה, אמה של חברתו, הרי שהיא נכשלה בדבריה בבית המשפט, שכן טענה כי אין לה הרשעות קודמות בעבירות של סמים, למרות שלחובתה רישום פלילי הכולל הרשעות בגין עבירות של החזקת סמים מסוכנים. לכל האמור יש להוסיף את העובדה כי תסקיר שירות המבחן לא נתן כל המלצה באשר לחלופה המוצעת ואף בחר להביא לבטיו בפני בית המשפט.

סוף דבר, החלטתו של בית המשפט המחוזי מנומקת ומבוססת היטב ולא מצאתי מקום להתערב בה.

על יסוד כל האמור לעיל, החלטתי לדחות את הערר.