פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
7586/13
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
העורר:
עיסאם זועבי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטתו של בית המשפטי המחוזי בנצרת, מיום 6.11.13, במ"ת
9691-11-13, שניתנה על ידי השופטת מוניץ
בשם העורר:
עו"ד אלביר מני
בשם המשיבה:
עו"ד נילי פינקלשטיין
החלטה
א.
ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטת מוניץ ) מיום 6.11.13 במ"ת 9691-11-13, בה הורה בית המשפט על המשך שחרורו של העורר בהסכמה בבית מלון בפיקוח, עד להחלטה בבקשה למעצר עד תום ההליכים שהוגשה כנגדו.
רקע
ב.
העורר נעצר ביום 17.10.13 בחשד לנסיון רצח, ומעצרו הוארך ארבע פעמים (החלטות בית משפט השלום בנצרת מן הימים 18.10.13, 23.10.13, 25.10.13 ו-28.10.13, אשר ניתנו בגדר מ"י 39653-10-13). בהחלטתו מיום 31.10.13, במסגרת בקשה חמישית להארכת מעצרו של העורר, הורה בית משפט השלום (סגנית הנשיא יונג-גפר ) על שחרורו של העורר למעצר בית במלון בחיפה, בפיקוחם של שלושה מבני משפחתו המורחבת, ובכפוף לתנאים נוספים לרבות הפקדה כספית, ערבויות והפקדת דרכון. נקבע, כי מעצר הבית יסתיים ביום 8.11.13. ערר שהגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי על החלטת השחרור – נדחה (החלטת השופט אברהם מיום 1.11.13 בעמ"י 67922-10-13).
ג.
הצהרת תובע ניתנה ביום 3.11.13. ביום 6.11.13 הוגש כתב אישום כנגד העורר בבית המשפט המחוזי בנצרת (ת"פ 9671-11-13), המייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיפים 329(א)(1) ו-329(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ועבירה של הסתייעות ברכב לפשע לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש]. לפי הנטען בכתב האישום, ביום 15.10.13 פגע העורר, באמצעות ג'יפ שבו נהג, בשני אנשים שהיו רכובים על קטנוע. כתוצאה מהפגיעה, כך נטען בכתב האישום, נגרמו לשניים חבלות – לאחד שבר ברגלו, ולשני שפשוף קל בקרקפתו. בכתב האישום נטען, כי העורר פגע בקטנוע מתוך מטרה למעוך אותו, לאחר ששני הרוכבים ירו ירי לעבר בֵּיתו של אדם ששהה עם העורר בג'יפ. עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים (מ"ת 9691-11-13).
ד.
בהחלטתו מיום 6.11.13 ציין בית המשפט המחוזי, כי "ללא ספק יש ניצוץ ראייתי מספיק לשלב זה של הדיון". בית המשפט קבע דיון בעניין הראיות לכאורה ליום 12.11.13, והורה כי העורר יישאר משוחרר בתנאים שנקבעו בהחלטתו של בית משפט השלום מיום 31.10.13.
הערר הדיון
ה.
מכאן הערר, בו נטען כי העורר זומן לדיון ביום 6.11.13 על-ידי המשטרה, וכי כתב האישום נמסר לו עם תחילתו של הדיון. חרף זאת – כך נטען – כפה בית המשפט המחוזי על העורר קיומו של דיון. לגוף הדברים נטען, כי משתמה החקירה בעניינו של העורר, לא היה מקום להותרת התנאים שנקבעו בהחלטתו של בית משפט השלום. כנטען, מדובר בתנאים המכבידים על העורר ועל המפקחים, ומהווים מעמסה כלכלית.
ו.
בדיון בפני היום חזר העורר על טענותיו והטעים כי הזימון לבית המשפט ליום 6.11.13 – שהוא לקוי וכלל שם של שופט שאינו קיים –
לא כלל הודעה כי המדובר בהגשת כתב אישום, וכי משלא הופיע שמו ברשימת המשפטים אף יכול היה לעזוב את המקום. מטעם המדינה נטען, כי יתכן שהיה איחור מה בהגשה, אך העורר ידע היטב שמדובר בכתב אישום, ובדין המתין.
ז.
לגופו של מיקום מעצר הבית ניסיתי להגיע להבנה בין הצדדים לחלופת גישור עד להחלטה נוספת בבית משפט המחוזי, ללא הועיל. המדינה נכונה לשקול חלופה שאינה במלון, אך סבורה שאין זה ראוי שהעורר יחזור לכפרו נין, וניתן להקדים את הדיון ליום א'; ואילו לדעת העורר משהוסר חשש השיבוש במהלך החקירה אין קושי בשבתו לביתו עד להחלטה נוספת. בא כוח העורר אומר כי לא יסיים הכנותיו לדיון בראיות, הקבוע ליום 12.11.13 עד ליום א' 10.11.13.
הכרעה
ח.
בנסיבות החלטתי, לצרכי גישור בלבד עד לדיון בראיות ביום 12.11.13, ובלא שיהא בכך לקבוע דבר לגבי החלטתו של בית המשפט המחוזי באשר לתנאי חלופה כאלה או אחרים בהמשך, כי העורר ישהה בכפר נין בביתו של אחד המשמורנים שנקבעו, מר אחמד סלים זועבי מס' זהות 034760736 מהיום, בפיקוח מתמיד של שניים משלושת המשמורנים. יצוין, כי הנפגעים רוכבי הקטנוע נמצאים במעצר. נין רחוקה מנצרת מקום האירוע כ-20 דקות נסיעה.
ט.
תנאי השחרור הנוספים יהיו אלה: ההפקדה והערבויות, הפקדת הדרכון ועיכוב היציאה בעינם. המשטרה תוכל לבקר בביתו של המשמורן לבדיקת קיום התנאים. ייאסר כמובן על העורר לצאת מבית המשמורן לכל מטרה שהיא לבד מאשר להליך המשפטי, וכן להתקשר עם מי מן העדים ממשפטו, ישירות או באמצעות המשמורן.
י.
בטרם סיום אתייחס בקצרה לנושא הדיוני. העורר הוזמן ביום 5.11.13 בטופס משטרתי הנושא את הכתובת "הזמנה לסור למשטרה", ובהמשך, בשורה המודפסת "הינך מתבקש/ת לסור למשרדנו ב...." נאמר "בית משפט בנצרת", ובית המשפט כידוע אינו משרד משטרתי. השעה שבה זומן העורר בטופס ליום 6.11.13 היא 0900, "לשופט מילצין" (אין שופט בשם זה). אישור ממזכירות מבית המשפט מה-6.11.13 מתעד, כי אין לעורר דיון בבית משפט השלום או המחוזי באותו יום, כך שלכאורה יכול היה לעזוב – אלא שהיה נהיר לו שיוגש כתב אישום. על פניו אין מדובר בטופס מתאים כל עיקר ויש להסב תשומת לב הנוגעים בדבר, וגם ראוי להזמין אדם לשעה שבה הדעת נותנת כי ההליך נגדו הוגש והמזכירות תדע על כך, מה שלא אירע כאן.
יא.
הערר מתקבל לפי האמור. העורר מוזהר בכל לשון אזהרה כי עליו לעמוד בתנאים ככל משפטם וחוקתם. עו"ד מני אישית יסביר לו את החובה וכן למשמרונים.
ניתנה היום, ה' בכסלו התשע"ד
(8.11.13).
ש ו פ ט