פרטי ההליך
ב
בית
המשפט
העליון
בש"פ
7587/05
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. אברהים
אבו-שנדי
2. מחמד סיקסיק
3. מוחמד קזאז
בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי
(סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 - ת"פ 40318/04 בבית המשפט המחוזי בתל אביב
תאריך הישיבה:
כ' באב תשס"ה (25.8.05)
בשם המבקשת:
עו"ד זיו אריאלי
בשם המשיב:
עו"ד מאיר מורגנשטרן
החלטה
המשיבים עומדים לדין בגין עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ושוד בנסיבות מחמירות. עם הגשת כתב האישום הם נעצרו עד תום משפטם, והמדינה מבקשת להאריך את מעצרם בשלושה חודשים נוספים מעבר לתשעת החודשים שחלפו מאז הגשת כתב האישום.
הדיון בבקשה זו, ככל שהוא נוגע למשיב 1, הופרד מן הדיון בעניינם של המשיבים 2 ו-3, וזאת בשל כך שבא כוחו של המשיב 1 היה מצוי בחו"ל.
המשיב 1 טען, כי אין להיעתר לבקשה, וכי יש הבדל מהותי בין עניינו לבין עניינם של המשיבים האחרים, הן ברמת הראיות והן בכל הנוגע לחומרת המעשים. חלקו שלו, כך הוא טוען, קטן ביחס לאחרים, כיוון שהוא זה שסיפק את כלי הרכב ששימש את הנאשמים האחרים, ולא השתתף בביצוע השוד מעבר לכך. המשיב 3 טען כי נתכרסמה התשתית הראייתית בעניינו, משעד המדינה חזר בו מעדותו בדבר מעורבותו של המשיב 1, והצביע על אדם אחר כמבצע השוד.
נסיבות המקרה חריגות בחומרתן. על פי הנטען בכתב האישום, כל שלושת המשיבים, יחד עם שניים אחרים קשרו קשר לבצע שוד בביתו של קשיש בן 87, לאחר שסברו כי הוא מחזיק בביתו סכום כסף גדול. הם הצטיידו בסכין ומברג, וכל החמישה הגיעו לביתו של הקשיש. המשיב 1 יחד עם אדם נוסף המתינו בכלי הרכב שבו הגיעו, ואילו המשיב 2 והמשיב 3 עלו יחד עם אחר לביתו של הקשיש, תקפו אותו, הפילו אותו ארצה, כיסו את ראשו בשמיכה, בעטו בראשו, חבטו בו בכל חלקי גופו והצמידו סכין לגרונו כשהם מאיימים להרוג אותו אם לא יגלה היכן כספו. משלא מצאו כסף בדירה, קרעו מעל גופו את השעון שענד, נעלו את הקשיש הפצוע בדירה ועזבו את המקום.
משנעצרו עד תום משפטם, קבע בית המשפט כי קיימות ראיות לכאורה לגבי אשמתם, וכי נוכח מסוכנותם והחשש להימלטות מן הדין אין לבחור בחלופת מעצר. ההחלטות בדבר מעצרם של השלושה נבחנו בבית המשפט העליון ואושרו. ואכן, האלימות הקשה והאכזריות הרבה שגילו השודדים כלפי הקשיש, הם עצמם מלמדים על מסוכנותם, גם בהתעלם מעברם הפלילי. בצדק קבע בית המשפט המחוזי, והדבר אושר בבית המשפט העליון, כי אין מקום להמיר את המעצר במקרה זה בחלופה אחרת. אשר למשיב ה-1, גם אם חלקו חמור פחות בשל עצם העובדה שלא נטל חלק במעשי התקיפה האכזריים עצמם, הרי שלכאורה הוא נטל חלק בקשירת הקשר לבצע אותם ובסיוע לביצועם. בעניינו של המשיב 3, עדיין מצוייה תשתית ראייתית במידה הנדרשת בשלב זה של ההליך, חרף הקושי בו נתקלת התביעה בהוכחת ההאשמות נגדו.
בנסיבות אלה, אין מנוס מאשר להיעתר לבקשת המדינה ולהאריך את מעצרם של שלושת המשיבים ב-90 ימים שמניינם החל ביום 17.8.05, או עד למתן פסק דין בת"פ 40318/04 בבית המשפט המחוזי בתל אביב - לפי המוקדם.
ניתנה היום, כ"ג
באב תשס"ה (28.8.2005).
ש ו פ ט