החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 7587/05 מדינת ישראל נ. אברהים אבו-שנדי

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר עד תום ההליךבקשה להארכת מעצר עד תום ההליכים הפלילי בבית המשפט העליון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון נעתר לבקשת המדינה והאריך את מעצרם של שלושת המשיבים בתשעים ימים, נוכח האלימות החריגה שגילו כלפי קשיש והמסוכנות הנשקפת מהם. נקבע כי גם חלקו הפחות של המשיב 1 אינו פוטר אותו מהמעצר, וכי התשתית הראייתית נגד המשיב 3 עדיין קיימת במידה הנדרשת בשלב זה.

העובדות

שלושה נאשמים עומדים לדין בגין קשירת קשר לשוד בנסיבות מחמירות. בביתו של קשיש בן 87 תקפו השודדים אותו, איימו עליו בסכין וקרעו ממנו שעון, ללא שמצאו כסף. הנאשמים נעצרו עד תום ההליכים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרם של המשיבים בשלושה חודשים נוספים מעבר לתשעת החודשים שחלפו מאז הגשת כתב האישום?
  2. 2.האם חלקו הפחות של המשיב 1 בביצוע השוד מצדיק שחרור ממעצר או חלופה לו?
  3. 3.האם נתכרסמה התשתית הראייתית נגד המשיב 3 לאחר חזרתו של עד המדינה מעדותו?

הלכות

  1. 1

    מסוכנותם של נאשמים באלימות קשה ואכזרית מלמדת על הצורך במעצר, גם בהתעלם מעברם הפלילי, ולכן אין מקום לחלופת מעצר.

    ״האלימות הקשה והאכזריות הרבה שגילו השודדים כלפי הקשיש, הם עצמם מלמדים על מסוכנותם״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    גם מי שחלקו חמור פחות, כמו מי שסיפק כלי רכב ולא השתתף בתקיפה עצמה, עדיין עשוי להיות מעורב בקשירת הקשר ובסיוע לביצוע, ולכן אין לשחררו.

    ״אשר למשיב ה-1, גם אם חלקו חמור פחות בשל עצם העובדה שלא נטל חלק במעשי התקיפה האכזריים עצמם״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מסוכנות
  • חלופת מעצר
  • קשירת קשר
  • שוד בנסיבות מחמירות
  • ראיות לכאורה
  • עד המדינה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית

המשפט

העליון

בש"פ

7587/05

בפני:

כבוד השופט א' ריבלין

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיבים:

1. אברהים

אבו-שנדי

2. מחמד סיקסיק

3. מוחמד קזאז

בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי

(סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 - ת"פ 40318/04 בבית המשפט המחוזי בתל אביב

תאריך הישיבה:

כ' באב תשס"ה (25.8.05)

בשם המבקשת:

עו"ד זיו אריאלי

בשם המשיב:

עו"ד מאיר מורגנשטרן

החלטה

המשיבים עומדים לדין בגין עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ושוד בנסיבות מחמירות. עם הגשת כתב האישום הם נעצרו עד תום משפטם, והמדינה מבקשת להאריך את מעצרם בשלושה חודשים נוספים מעבר לתשעת החודשים שחלפו מאז הגשת כתב האישום.

הדיון בבקשה זו, ככל שהוא נוגע למשיב 1, הופרד מן הדיון בעניינם של המשיבים 2 ו-3, וזאת בשל כך שבא כוחו של המשיב 1 היה מצוי בחו"ל.

המשיב 1 טען, כי אין להיעתר לבקשה, וכי יש הבדל מהותי בין עניינו לבין עניינם של המשיבים האחרים, הן ברמת הראיות והן בכל הנוגע לחומרת המעשים. חלקו שלו, כך הוא טוען, קטן ביחס לאחרים, כיוון שהוא זה שסיפק את כלי הרכב ששימש את הנאשמים האחרים, ולא השתתף בביצוע השוד מעבר לכך. המשיב 3 טען כי נתכרסמה התשתית הראייתית בעניינו, משעד המדינה חזר בו מעדותו בדבר מעורבותו של המשיב 1, והצביע על אדם אחר כמבצע השוד.

נסיבות המקרה חריגות בחומרתן. על פי הנטען בכתב האישום, כל שלושת המשיבים, יחד עם שניים אחרים קשרו קשר לבצע שוד בביתו של קשיש בן 87, לאחר שסברו כי הוא מחזיק בביתו סכום כסף גדול. הם הצטיידו בסכין ומברג, וכל החמישה הגיעו לביתו של הקשיש. המשיב 1 יחד עם אדם נוסף המתינו בכלי הרכב שבו הגיעו, ואילו המשיב 2 והמשיב 3 עלו יחד עם אחר לביתו של הקשיש, תקפו אותו, הפילו אותו ארצה, כיסו את ראשו בשמיכה, בעטו בראשו, חבטו בו בכל חלקי גופו והצמידו סכין לגרונו כשהם מאיימים להרוג אותו אם לא יגלה היכן כספו. משלא מצאו כסף בדירה, קרעו מעל גופו את השעון שענד, נעלו את הקשיש הפצוע בדירה ועזבו את המקום.

משנעצרו עד תום משפטם, קבע בית המשפט כי קיימות ראיות לכאורה לגבי אשמתם, וכי נוכח מסוכנותם והחשש להימלטות מן הדין אין לבחור בחלופת מעצר. ההחלטות בדבר מעצרם של השלושה נבחנו בבית המשפט העליון ואושרו. ואכן, האלימות הקשה והאכזריות הרבה שגילו השודדים כלפי הקשיש, הם עצמם מלמדים על מסוכנותם, גם בהתעלם מעברם הפלילי. בצדק קבע בית המשפט המחוזי, והדבר אושר בבית המשפט העליון, כי אין מקום להמיר את המעצר במקרה זה בחלופה אחרת. אשר למשיב ה-1, גם אם חלקו חמור פחות בשל עצם העובדה שלא נטל חלק במעשי התקיפה האכזריים עצמם, הרי שלכאורה הוא נטל חלק בקשירת הקשר לבצע אותם ובסיוע לביצועם. בעניינו של המשיב 3, עדיין מצוייה תשתית ראייתית במידה הנדרשת בשלב זה של ההליך, חרף הקושי בו נתקלת התביעה בהוכחת ההאשמות נגדו.

בנסיבות אלה, אין מנוס מאשר להיעתר לבקשת המדינה ולהאריך את מעצרם של שלושת המשיבים ב-90 ימים שמניינם החל ביום 17.8.05, או עד למתן פסק דין בת"פ 40318/04 בבית המשפט המחוזי בתל אביב - לפי המוקדם.

ניתנה היום, כ"ג

באב תשס"ה (28.8.2005).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בש"פ 10324/05מדינת ישראל נ. אברהים אבו-שנדיהחלטה

הלכות

  1. 1מסוכנותם של נאשמים באלימות קשה ואכזרית מלמדת על הצורך במעצר, גם בהתעלם מעברם הפלילי, ולכן אין מקום לחלופת מעצר.
  2. 2גם מי שחלקו חמור פחות, כמו מי שסיפק כלי רכב ולא השתתף בתקיפה עצמה, עדיין עשוי להיות מעורב בקשירת הקשר ובסיוע לביצוע, ולכן אין לשחררו.