פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
7594/09
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
העורר:
אלי גבאי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי
בבאר שבע במסגרת תיק ב"ש 21374/09 מיום 14.9.2009 שניתנה על ידי כבוד
השופטת דפנה אבניאלי
תאריך הישיבה:
י"ב תשרי, תש"ע
(30.9.2009)
בשם העורר:
עו"ד שלמה פצ'בסקי
בשם המשיבה:
עו"ד אושרה פטל
החלטה
1.
ערר על החלטת מעצר עד לסיום ההליכים (כב' השופטת אבניאלי). המחלוקת שהובאה בפני נוגעת לשאלת "הכרסום" בראיות לכאורה.
2.
נגד העורר הוגש כתב אישום בו מיוחסות לו שתי עבירות של סחר בסמים. העורר מואשם בכך שמכר לסוכן סמוי סם מסוג קוקאין בשני אירועים שונים בחודש דצמבר 2008. עוד מיוחסות לעורר עבירות של שוד בנסיבות מחמירות וסחיטה באיומים כלפי הסוכן הנזכר. אירוע אחרון זה התרחש, על פי הטענה, ב-14.9.2009. מ דובר באירוע חמור של תקיפת הסוכן ולקיחת רכוש ממנו, תוך איומים שהעורר "ידפוק" לסוכן כדור בראש, וזאת על רקע העובדה ששיק שנתן הסוכן לעורר חזר ללא כיסוי. מ דובר
במעשים המקימים חזקת מסוכנות, ולא היתה מחלוקת על כך שבגרסאות של הסוכן מתוארים האירועים שבכתב האישום.
3.
כפי שהגדיר זאת בית המשפט המחוזי "בא כוח המשיב [העורר שבפני – מ.נ.] חלק על קיומן של ראיות לכאורה מבחינה מהותית אף כי הסכים לקיומן מבחינה טכנית". בפי העורר טענות על כך שאישור ההפעלה של הסוכן ניתן בדיעבד; וכן כי הסוכן והעורר עשו שימוש במילה "בגדים" בשיחותיהם, כאשר לטענת הסוכן מדובר בקוד לסמים, בעוד שלטענת העורר הכוונה הייתה לבגדים ממש שהוא מכר למשיב. לטענת העורר, על רקע זה, בשילוב עם חוב נוסף, נוצרה בין הסוכן והעורר התחשבנות כספית אשר לא הייתה קשורה לסמים. העורר קובל גם על כך שהמשטרה לא חקרה את עמי בוחבוט, שהוא, לטענת העורר, שותפו למכירת החולצות. בנוגע לאירוע השלישי טוען העורר כי הסוכן לא התקשר מיידית למשטרה, אלא הגיע שעתיים לאחר האירוע להגיש תלונה. לבסוף, העורר טוען כי לאחר שהתבררה לו מחומר החקירה שעת השוד המיוחס לו, יש ביכולתו להציג טענת אליבי, המגובה בעדים רבים, לפיה בעת השוד הוא היה בחתונה.
4.
עיינתי בחומר הראיות, ואיני סבורה שעדותו של הסוכן היא ראיה לכאורה רק במובן בטכני. לצורך החלטה זו, אצא משתי הנחות. הראשונה, כי העורר או עמי בוחבוט אכן מכרו לסוכן חולצות. ההנחה השנייה – לה מסכים למעשה הסוכן – כי הסוכן היה חייב לעורר כספים. הנחות אלה אינן "מכרסמות" בראיות לכאורה. אכן, כפי שמציין בא כוח העורר, המפעילים לא הבחינו במעבר הכסף מהסוכן לעורר, ואף לא בהעברת הסם מהעורר לסוכן. ואולם, מיד בסמוך לאחר המפגשים עם העורר, מסר הסוכן סמים למפעיליו. בנוסף, באחד המפגשים, אדם שהיה עם העורר נראה סופר כסף לאחר המפגש. גם חילופי הדברים שהוקלטו אינם מתיישבים, לכאורה, עם עסקאות בעניין בגדים. לדוגמא בלבד, מה עניין "משקל" בגדים למכירת בגדים? ומה משמעות האמירה "מה שמגיע אנחנו נותנים לא פחות גרגיר", ועוד ועוד. לכאורה מי שעושה עסקאות כשרות אינו מדבר באופן העולה מההקלטות. לעניין השוד, יש בחומר הראיות תעודה רפואית, ולטעמי, אין ולא כלום בכך שהסוכן לא קרא מיד למפעיליו.
5.
מלבד המסוכנות הטמונה בעסקאות סמים ככלל, בעניינו עולה מהראיות שהעורר ניסה לברוח מהארץ. יש איפוא עילות מעצר ברורות.
6.
אשר על כן, אין הצדקה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי והערר נדחה.
ניתנה היום, י"ב תשרי, תש"ע (30.9.2009).
ש ו פ ט ת