פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
7596/11
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
העורר:
יצחק גורשומוב
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי
בחיפה במסגרת תיק מ"ת 30204-07-11 מיום 19.9.2011 שניתנה על ידי כבוד השופט
ר' שפירא
תאריך הישיבה:
כ"ח בתשרי התשע"ב
(26.10.11)
בשם העורר:
עו"ד דן גלעד
בשם המשיבה:
עו"ד נילי פינקלשטיין
החלטה
ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ר' שפירא) מיום 19.9.2011 במסגרת מ"ת 30204-07-11 אשר הורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו. העורר מבקש להורות על שחרורו ממעצר לחלופת מעצר ובפיקוח צמוד של ערבים.
כתב האישום
1.
כנגד העורר הוגש ביום 18.7.2011 כתב אישום המייחס לו עבירה של ניסיון לרצח על פי סעיף 304 בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ) ושתי עבירות בנשק לפי סעיף 144(א)+(ב) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין.
2.
על פי המתואר בכתב האישום, אלברט דנילוב (להלן: המתלונן ), מתגורר באור עקיבא. בין המתלונן ובין העורר וחברו קיים סכסוך. בתאריך 24.6.2011 יצא המתלונן מביתו אל בית הכנסת. באותה העת נסעו העורר וחברו ברכב יונדאי לבנה ועקבו אחר המתלונן. העורר וחברו נשאו עמם ברכב, ללא רשות על פי דין, אקדח ובו כדורים. העורר וחברו נסעו עד להגיעם סמוך למקום הליכתו של המתלונן, ירו לעברו לפחות 7 קליעים בכוונה לגרום למותו ונמלטו מהמקום. כתוצאה מהירי נפגע המתלונן משלושה קליעים בשורש כף יד ימין, בירך שמאל ובאזור כתף שמאלית.
3.
בהמשך, בתאריך 27.6.2011, נעצרו העורר, אביו וחברו בדירה בפרדס חנה, שם הסתתרו. בדירת המסתור נתפס האקדח עם כדור בקנה ו-14 כדורים אותו החזיקו העורר וחברו. במקביל להגשת כתב האישום נגד העורר, הוגש כתב אישום נפרד, אך זהה, נגד חברו של העורר.
הליכי המעצר בעניינו של העורר
4.
עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשה נטען כי נגד העורר קיימות ראיות טובות לכאורה להוכחת אשמתו, לרבות: הודאת העורר בפני מדובב, האקדח עמו בוצע הירי אליו הגיעו השוטרים, הרכב ממנו נורו היריות ששייך לעורר, פרטים מוכמנים, תיעוד רפואי וחוות דעת מז"פ. עוד נטען בבקשה, כי נגד העורר קיימת עילת מעצר סטטוטורית המקימה חזקת מסוכנות וכי קיים יסוד סביר לפיו שחרור העורר ממעצר יביא לשיבוש הליכי המשפט.
5.
בדיון מיום 7.8.2011 קיבל בית המשפט את בקשת העורר וחברו והורה על הגשת תסקיר שירות מבחן בעניינם וזאת בשים לב לגילם הצעיר. תסקיר השירות בעניינו של העורר המליץ על שחרור לחלופת מעצר שהוצעה בגיבוי פיקוח אלקטרוני. בהחלטה מיום 19.9.2011, החליט בית המשפט שלא לאמץ את המלצת שירות המבחן לשחרור העורר לחלופת מעצר. בית המשפט קבע כי על רקע טיב העבירה המיוחסת לעורר ולחברו, עבירת ניסיון לרצח, שבוצעה בדרך של ירי לעבר אדם ברחוב בתוך יישוב מגורים ולאור החומרה והמסוכנות הרבה העולים מהמעשה, אין מנוס משליחת העורר למעצר מלא. עוד ציין בית המשפט כי העבירה המדוברת היא מהחמורות הקיימות בספר החוקים ולאור החשש להישנות עבירות על ידי העורר בעתיד, לא ניתן בנסיבות אלה להסתפק בחלופת מעצר. על כן הורה על הארכת מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. על החלטה זו הוגש הערר שלפניי.
הערר
5.
העורר טען כי בית משפט קמא שגה בכך שהורה על מעצרו עד לתום ההליכים. העורר פירט כי הוא צעיר בן 20, ללא עבר פלילי כלשהו. עוד הוסיף העורר כי מעצר אינו בבחינת פתרון מועדף במקרה של מסוכנות, אלא מוצא אחרון, בו נוקטים לאחר שהוכח שאין חלופות ראויות. העורר הוסיף כי שירות המבחן התרשם ממנו ומהמפקחים המוצעים לטובה וההחלטה שלא לאמץ את המלצתו שגויה.
המדינה מתנגדת לשחרור. לטענתה הסכסוך שהביא למעשה קיים עדיין. היא מצביעה על כך שהמתלונן היה מאושפז 8 ימים בשל הארוע. לטענתה, בגין המסוכנות הנשקפת מן העורר אין מקום לשחרור.
דיון והכרעה
6.
לא ראיתי אפשרות להיעתר לערר זה. העובדה שהוזמן תסקיר אין בה כדי ללמד שאם תמצא חלופה חייב בית המשפט לשחרר את הנאשם. המסוכנות העולה מן המעשה שלכאורה נעשה היא כה רבה שלא ניתן להגן על הציבור מפני העורר אלא בתנאי מעצר. כך ככלל, וכך בשים לב לעובדה שהסכסוך שהביא לכאורה למעשה לא הסתיים.
7.
הערר נדחה.
ניתנה היום, כ"ח תשרי, תשע"ב (26.10.2011).
ש ו פ ט ת