בש"פ 7597/02 ראיד סליאן נ. היועץ המשפטי לממשלה

1.שלושת העוררים שהו בחדר בבית מלון בנצרת. בחדר נמצא סם מסוג קוקאין שמשקלו כ41- גרם וכן משקל אלקטרוני. העוררים הואשמו בבית המשפט המחוזי בנצרת בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ובהחזקה של כלים המשמשים להכנת סם או לצריכתו. המשיבה ביקשה לעצור את העוררים עד תום ההליכים, ובית המשפט נעתר לבקשתה. מכאן הערר.

2.העורר 1 הודה בשלב מסוים, אם כי לא בתחילה, כי אכן החזיק בסם ולטענתו הסם היה מיועד לצריכה עצמית. העוררים 2 ו3- הכחישו כל קשר לסם. בית המשפט המחוזי בחן בקפידה את חומר הראיות ומצא כי קיימות ראיות לכאורה כנגד השלושה. כמו כן נקבע, כי קיימת עילת מעצר וכי בעניינם של העוררים חלה חזקת מסוכנות. עוד הוחלט, כי בנסיבות העניין אין מקום לעשות שימוש בחלופת מעצר.

3.הגם שהעורר 1 הודה בהחזקת הסם וטען כי מיועד הוא לצריכתו העצמית, הרי חשוב לציין כי בתחילה הכחיש קשר לסם. לגבי שני האחרים אציין, כי מחומר הראיות עולה, כי הם ששכרו את החדר במלון. נתגלו סתירות לא מעטות בדברי השלושה בכל הנוגע לשכירתו של החדר ולנסיבות הגעתו של העורר 1 לחדר. על כן ברי, כי צדק בית משפט קמא בקביעתו כי קיימות ראיות לכאורה נגד כל השלושה ולא רק נגד העורר 1. בהתחשב בסוג הסם ובכמותו, אין יסוד להתערב בהחלטה כי חלופת מעצר אינה ראויה.

הערר נדחה.