החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 7598/09 מדינת ישראל נ. אולבין הרצג

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · הארכת מעצרבקשה שנייה להארכת מעצר עד תום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט נתן החלטה בבקשה שנייה להארכת מעצרם של שני משיבים ב-90 יום, לאחר שפרשת ההגנה הסתיימה. נקבע כי אין לתת אמון בתסקירי המעצר לשחרר לחלופה, בהינתן שההכרעה קרובה ויש חשש שהמתלונן מפוחד מהמשיבים. הבקשה התקבלה.

העובדות

המשיבים מואשמים בקשירת קשר לביצוע פשע, חבלה בכוונה מחמירה, איומים ונשיאת נשק שלא כדין, בעקבות אירוע שבו נדקר המתלונן ונטען כי הוכה על ידי המשיבים. פרשת ההגנה הסתיימה והתיק נקבע לסיכומים. המשיבים מתנגדים להארכה ומבקשים שחרור לחלופת מעצר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרם של המשיבים 1 ו-4 ב-90 ימים בשל חשש להשפעה על עדים ומסוכנות

הלכות

  1. 1

    אין לתת אמון בתסקירי המעצר ולשחרר לחלופת מעצר כאשר הכרעת הדין קרובה ויש חשש שהמתלונן מפוחד מהמשיבים

    ״איני סבורה שנכון יהיה לתת בהם אמון בשלב זה ולשחררם לחלופת מעצר עתה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • חלופת מעצר
  • חבלה בכוונה מחמירה
  • איומים
  • נשיאת נשק שלא כדין
  • קשירת קשר לביצוע פשע
  • השפעה על עדים
  • סעיף 10א

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

7598/09

בפני:

כבוד השופטת מ' נאור

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיבים:

1. אולבין הרצג

2. יאיר בן עטר

3. נווה איפרגן

4. גיא ללוז

בקשה שניה להארכת מעצר לפי סעיף 62

לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה:

י"ב בתשרי התש"ע (30.9.2009)

בשם המבקשת:

עו"ד אושרה פטל

בשם המשיב 1:

עו"ד בני זיתונה

בשם המשיב 4:

עו"ד רונן טל

החלטה

(לגבי משיבים 1 ו-4)

1.

בקשה שניה להארכת מעצרם של משיבים 1 ו-4 ב-90 יום שתחילתם מיום 3.10.2009. מעצרם של המשיבים 2 ו-3 הוארך בהסכמה. הארכת המעצר הקודמת היתה מוסכמת. המשיבים 1 ו-4 מתנגדים להארכת מעצר נוספת.

2.

פרשת ההגנה הסתיימה אתמול, 29.9.2009. ניתנו הוראות בעניין סיכומים, ובית המשפט קבע כי התיק יובא בפניו ב-25.11.09.

3.

המשיבים מואשמים בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, חבלה בכוונה מחמירה, איומים ונשיאת נשק שלא כדין. מ דובר

באירוע בו נדקר המתלונן בידי משיב 2 במסגרת הקשר ובעודו מוטל על הארץ היכו בו, על פי הנטען, כל המשיבים בסכינים. המשיב 2 דרך על ראשו של המתלונן מספר פעמים ואיים עליו שיפגע בו אם יספר מי תקף אותו.

4.

בא כוח המשיב 1 טוען, כי חלקו המהותי (אם בכלל) של משיב זה בארוע הוא קטן, וכי הגיעה העת לשחררו. בא כוח המשיב 4 מצביע על כך שהמתלונן לא מסר גירסה והודעותיו הוגשו במסגרת סעיף 10א לפקודת הראיות. באי כוח המשיבים מצביעים על כך שמשהסתיימה שמיעת הראיות אין עוד חשש להשפעה על עדים. השניים מבקשים לשחרר את המשיבים המיוצגים על ידם לחלופת מעצר.

5.

שבתי ועיינתי בתסקירי המעצר שהוגשו בשעתו, ולאור האמור בהם לגבי המשיבים איני סבורה שנכון יהיה לתת בהם אמון בשלב זה ולשחררם לחלופת מעצר עתה כשהכרעת הדין, כך נראה, קרובה. אף ששמיעת הראיות נסתיימה, יש משקל בעיני גם לכך שכנראה המתלונן מפוחד מהמשיבים.

על כן נעתרת אני לבקשה ומורה על הארכת מעצרם של המשיבים 1 ו-4 ב-90 ימים שתחילתם ביום 3.10.09.

ניתנה היום, י"ב בתשרי תש"ע (30.9.2009).

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אין לתת אמון בתסקירי המעצר ולשחרר לחלופת מעצר כאשר הכרעת הדין קרובה ויש חשש שהמתלונן מפוחד מהמשיבים