בש"פ 7603/09 צ'אמון הומפאנגואי נ. מדינת ישראל

1.

ה עורר הינו עובד זר מתאילנד. במסגרת כתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת כנגד העורר, הואשם העורר בביצוע עבירה של ייבוא סם מסוכן. בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט י' אברהם) נעתר לבקשת המדינה והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

2.

בא כוח העורר טען בפני בית המשפט המחוזי כי הראיות לכאורה אינן בעוצמה המצדיקה את מעצרו של העורר עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי דחה טענה זו, לאחר בדיקה מדוקדקת של חומר הראיות. גם בפניי חזר בא כוח העורר על הטענה האמורה בעניין עוצמת הראיות לכאורה ולדעתו, בגרסת העד המפליל שכינויו "נום" חל כרסום של ממש. על כן, סבור בא כוח העורר כי ישנה הצדקה לשחרור העורר לחלופת מעצר.

3.

הוכח כי בחודש יולי נשלחה בדואר מתאילנד חבילה ובה 502 כדורי סם מסוג מתאמפטאמינים. החבילה נבדקה על ידי עובד המכס בקצרין והסמים נתגלו בתוכה. החבילה מוענה לעובד זר אחר, המכונה כאמור "נום". המדינה הגישה כתבי אישום נפרדים נגד העורר ונגד נום. על פי כתבי האישום, קשרו השניים קשר לייבא מתאילנד את הסמים בדרך של משלוח חבילה בדואר לנום, כדי שימסור זאת לעורר תמורת 2500 ש"ח. בקשת המעצר (להבדיל מכתבי האישום) הוגשה נגד השניים יחד ובית המשפט הורה כאמור על מעצר העורר, ועוד הורה במסגרת אותה החלטה על מעצרו של נום.

4.

אין ספק כי עדותו של נום, לפיה העורר פנה אליו בבקשה כי הוא יקבל עבורו חבילה וימסור אותה לידיו, כאשר תמורת החבילה יקבל נום 2,500 ש"ח –הינה ראייה לכאורה. ואולם, בא כוח העורר טוען, כזכור, כי אין להעניק לראייה זו משקל המצדיק את מעצרו של העורר עד תום ההליכים. לטענת בא כוח העורר, אין מקום ליתן אמון, ולו לכאורה, בגרסתו של נום המוכחשת על ידי העורר. כך, בראש ובראשונה מפני שלטענתו, לנום ישנו אינטרס להפליל את העורר, באופן המנקה אותו עצמו ממעורבות בהעברת חבילת הסם. בנוסף, לטענת בא כוח העורר, אין בחומר הראיות תוספת ראייתית מספקת התומכת בעדותו של נום. לצד טענותיו אלה, מעלה בא כוח העורר תמיהות רבות בהתייחס לחומר הראיות, משל היינו מצויים בסיכומים בערכאה הדיונית לאחר שמיעת ראיות. ואולם, בעקבות טענותיו של בא כוח העורר לעניין חומר הראיות לכאורה, נכנס בית המשפט המחוזי לעובי הקורה ובחן את טיב הראיות לכאורה ואת הסתירות השונות בחומר הראיות להן טוען בא כוח העורר. מבחינתי, אעסוק רק בעיקר והוא הטענה כי כבר בשלב זה, ברור כי אין לרכוש אמון כלפי גרסתו של נום.

5.

בית המשפט המחוזי מנה חיזוקים ראיתיים שונים לגרסתו של נום. בעיניי יש משקל לכאורה לפחות לחלק מן הראיות ודי לציין שני עניינים עיקריים: ראשית, כפי שציין בית המשפט המחוזי, מפלט השיחות של נום ושל העורר עולה כי התקיימו ביניהם שתי שיחות טלפון יום לאחר תפיסת החבילה וארבעה ימים בטרם מעצרו של נום (באותו המועד לא ידעו השניים כי החבילה נתפסה). לראייה זו יש חשיבות גם בשל כוחה להצביע על הקשר בין השניים, בסמוך למועד בו אמורה הייתה החבילה להגיע, וגם משום שהעורר מכחיש כי אי פעם שוחח בפלאפון עם נום. טענתו של העורר לפיה אפשר וחבריו התקשרו מהפלאפון שלו לנום לכאורה, אינה מסתדרת עם לוחות הזמנים הרלבנטיים, ומכל מקום היא עניין למשפט עצמו. עניין נוסף, הוא שבסמוך לתפיסת הסמים, ביקש העורר וקיבל ממעבידו כסף בשל תואנות שווא. העורר טען כי העביר את הכסף למשפחתו באמצעות אחר, אך טענה זו לכאורה הופרכה בעימות בין העורר למי שכביכול העביר את הכסף למשפחתו בשמו.

6.

ככלל, כפי שציין בית המשפט המחוזי, בשלב זה אין להידרש לטענות בעניין מהימנות, ואיני סבורה כי העניין שלפנינו מהווה חריג לכלל זה. אין המ דובר איפוא רק בעדות של מי שיש לו עניין להפליל את העורר כדי לנקות את עצמו. לגרסתו של נום יש, לכאורה, חיזוקים ראייתים שונים. לא מניתי את כולם, אך די במה שנאמר לעיל כדי לקבוע את קיומה של תשתית ראייתית לכאורית מספקת.

7.

בשים לב לכך שהעורר הינו תושב זר, יש חשש של ממש להימלטות מן הדין, וזאת בנוסף למסוכנות העולה לכאורה מהעבירה בה הואשם.

סוף דבר

8.

לא ראיתי איפוא מקום לקבל את הערר והוא נדחה.