בש"פ 7605/03 דוד פחימה נ. מדינת ישראל

1.בית משפט השלום הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, ערר על כך נדחה בבית המשפט המחוזי, ועל כן הערר שבפני.

2.תמימת דעים אני עם הערכאות שקדמו לי כי ישנן ראיות לכאורה. נגד העורר ואין בכל מה ששמעתי מפי בא כוח העורר כדי לכרסם במסקנה זו.

3.אכן, ישנה גם חזקת מסוכנות. העורר נעצר בחשד להתפרצות לדירת מגורים בכוונה לגנוב. על פי המתואר בכתב האישום הוא פרץ חלון מרפסת של המתלונן וחדר אל הבית. הערכאות הקודמות ציינו, בצדק, שעברו הפלילי מלמד על מסוכנת.

4.בצד זה, ציינו שתי הערכאות כי מוכנות הן לשקול חלופת מעצר בדרך של בקשה לעיון חוזר. שתי הערכאות לא היו מוכנות לסמוך ידיהן על מעצר בית בפיקוח אשת העורר. השופט מגד, שופט בית משפט השלום, ציין שאין מקום לשחרר את העורר לחלופת מעצר בפיקוח אשתו "שאינה מסוגלת לרסן אותו ולגדור לו גדר". גם בית המשפט המחוזי (השופט אזולאי) ציין שאין להתערב בהחלטת בית משפט השלום שקבע שאין מקום לשחרר את העורר לחלופת מעצר לביתו בפיקוח אשתו, אך אם תהא אפשרות לחלופת מעצר מתאימה אחרת, תהא אפשרות לדון בכך בבקשה לעיון חוזר.

5.מהחומר המונח בפני לא ברור מדוע נשללה על הסף חלופת המעצר האמורה ואם אכן יש טעם בדבר. בדיון בפני הועלו גם הצעות אחרות, לא מגובשות די הצורך, כגון חלופת מעצר בבית אביו החולה של העורר.

6.כיוון ששתי הערכאות סברו שניתן להציע חלופת מעצר אחרת דהיינו שאין הכרח שהעורר יישאר דווקא במעצר. אני מורה על קבלת תסקיר של שירות המבחן, שייבחן חלופות מעצר שיוצעו, לרבות החלופה של מעצר בית. הסנגור יוכל להגיש לבית המשפט השלום, לאחר הגשת התסקיר, בקשה לעיון חוזר. בכפוף לכך, נדחה הערר.