פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
7619/97
בפני:
כבוד השופט י' אנגלרד
המ
בקשת
:
מדינת ישראל
נגד
המשיבים
:
1.
אורן אלקיים
2.
שרון בן חמו
3.
אילן בן חמו
בקשה
להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר
הדין
הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים),
התשנ"ו1996-
תאריך הישיבה:
י"ח בטבת תשנ"ח
(16.1.98)
בשם
המ
בקשת: עו"ד אריה פטר
בשם
המשיב
1:
עו"ד זילברשטיין גיורא
בשם
המשיבים 2,3: עו"ד בר-ציון אסתר
החלטה
1.בתאריך 19.2.97 הוגש כנגד המשיבים כתב אישום בת.פ. 8023/97 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בו יוחסו למשיבים 1 ו2- עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, קבלת נכסים שהושגו בפשע, שימוש ברכב ללא רשות והחזקת נשק שלא כדין.
למשיב מס' 3 יוחסו אותן העבירות המנויות לעיל בתפקיד של מסייע, וכן עבירות של החזקת נשק שלא כדין והשמדת ראייה.
2.על פי הנטען בכתב האישום, הגיעו המשיבים 1 ו2- כשהם מחופשים ומצוידים במכונית גנובה, למקום הסמוך לבית קפה במרכז העיר באר שבע. אחד המשיבים האמורים יצא מהרכב, קרב אל אדם בשם חגי זגורי וירה בו מס' יריות ופגע בירכו השמאלית. תוך כדי מנוסתו לעבר הרכב הממתין לו, המשיך היורה לירות באופן בלתי מבוקר ופגע בחמישה עוברי אורח מזדמנים. בסיום הפעולה נמלטו המשיבים 1 ו2- לביתו של אדם אחר, שם המתין להם המשיב מס' 3 עם בגדים נקיים. המשיב מס' 3 (ביחד עם אחר) אף דאג לשריפת התחפושות ולהטמנת האקדחים כדי לסייע במניעת תפיסתם של המשיבים 1 ו2-.
3.באי-כוח המשיבים הסכימו להארכת מעצרם של המשיבים 1 ו2- וכך אמנם הוחלט על-ידי בהחלטה מיום 16.1.98. לגבי המשיב מס' 3 טענה באת-כוחו כי בנסיבות הענין אין מקום להורות על המשך מעצרו, וכי ניתן להסתפק במעצר בית מלא. ב"כ המשיב מס' 3 התבססה על נסיבותיו האישיות המיוחדות של המשיב 3, דהיינו: גילו הצעיר והעדר עבר פלילי וכן על נסיבות השתתפותו כמסייע בפעולה המיוחסת לו בכתב האישום.
4.בא-כוח המדינה הסכים כי אין לנאשם מס' 3 עבר פלילי, אולם סבר כי אין לשחרר את המשיב מס' 3 בשל מסוכנותו ובשל החשש ששחרורו עלול להוביל להתלקחות חדשה של מעשי אלימות בבאר שבע. כן הביע חשש כי הנאשם מס' 3 ינסה להכביד על בירור ההליך השיפוטי. באת-כוח המשיב מס' 3 הגיבה על דברים אלה בציינה כי ניתן להבטיח שהמשיב מס' 3 לא יתחמק מהליכי השפיטה באמצעות תנאים מגבילים מתאימים.
5.נראה לי כי במקרה הנדון יש יסוד לטענות ב"כ המשיב מס' 3. עברו הנקי מלמד כי העיסוק בפלילים לא היה חלק משגרת חייו. כמו כן חלקו בעבירות המיוחסות לו הוא משני. יתרה מזו, פרשת התביעה הסתיימה ולכן אין עוד חשש ממשי לשיבוש הליכי המשפט. באשר לטענת המדינה כי שחרורו של הנאשם מס' 3 וחזרתו לעיר באר שבע עלולים לסכן את הציבור, נראה כי ניתן למנוע סכנה זו באמצעות חלופות מעצר.
6.אשר על כן, אני מורה כי המשיב 3 ישוחרר ממעצרו עם מילוי התנאים המפורטים להלן:
א.המשיב מס' 3 ישהה במעצר-בית מלא מחוץ לאיזור מגוריו בבאר שבע, במקום שיוצע על-ידי בא-כוחו ובאישורו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע. יציאתו של הנאשם מס' 3 ממעצר ביתו מותרת רק לשם התייצבותו בבית המשפט
המחוזי בבאר שבע במועדי משפטו.
ב.הוא יִמַנע מקיום כל קשר ישיר או עקיף עם מי מהמעורבים בפרשה.
ג.הוא יפקיד ערבון במזומנים בסך 10,000 ש"ח וכן שתי ערבויות צד ג' על-סך 20,000 ש"ח כל אחת, להנחת דעתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, וזאת להבטחת התייצבותו למשפט בבית המשפט המחוזי בבאר שבע ולהבטחת קיום תנאי השחרור ממעצר.
ד.ניתן בזה צו האוסר על יציאת המשיב מס' 3 מהארץ. המשיב מס' 3 יפקיד את דרכונו, אם יש בידו דרכון, במזכירות בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, וזאת באמצעות באת-כוחו.
המשיב מס' 3 לא ישוחרר מן המעצר אלא אם וכאשר ימולאו תנאים אלה. אם לא ימולאו תנאים אלה תוארך תקופת המעצר של המשיב מס' 3 עד ליום 31.3.98. כמו כן, הפרת תנאי מתנאי השחרור תעמיד למדינה עילה לתבוע את חילוט הערבויות שהומצאו ואת החזרת המשיב מס' 3 למעצר.
ניתנה היום, כ"א בטבת תשנ"ח
(19.1.98).
ש ו
פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97076190.
Q06
/שב