בש"פ 7627/97חב' חניוני שבע בע"מ נ. קופת חולים הכללית באמצעות בי"ח סורוקה

1.זוהי בקשה להארכת תוקף של צו מניעה זמני שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בבאר-שבע. הצו בוטל, עם דחיית תביעת המבקשת לפסק-דין הצהרתי לפיו החלטת המשיבה 1 לקבל את הצעת המשיבה 2 להפעלת חניון במרכז רפואי סורוקה, בטלה ומבוטלת. על פסק הדין הוגש ערעור במסגרתו מוגשת בקשה זו.

2.אגודת עמיתי בבית החולים סורוקה פרסמה מכרז להפעלת החניון והמבקשת השתתפה בו. בהמשך, פורסמה הודעה על ביטול המכרז. המשיבה 1 לא ערכה מכרז חדש, אלא פנתה למבקשת, למשיבה 2 ולאחרים בבקשה להציע הצעות. המבקשת שלחה למשיבה 1 הצעתה לניהול החניון, אך הצעתה לא נתקבלה והמשיבה 2 זכתה בניהול החניון.

3.לטענת המבקשת, חלה על המשיבה 1 חובת עריכת מכרז. לפיכך, הליך "הפניה לקבלת הצעות" בטל וההחלטה לקבל את הצעת המשיבה 2 בטלה ומבוטלת. בית המשפט המחוזי פסק כי יש לדחות את התובענה על הסף עקב שיהוי, השתק, וחוסר תום לב, שכן המבקשת השתתפה בהליך "הצעת ההצעות" והציעה הצעתה ורק משלא זכתה בעבודה, היא טוענת נגד חוקיותו של ההליך וזאת באחור רב.

4.עיינתי בערעור המבקשת בבקשה ובתגובות לה והגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום ליתן סעד כמבוקש. המבקשת אינה מבקשת שיכריזו עליה כ"זוכה". מאזן הנוחות נוטה בברור לטובת המשיבה 1. ניהול החניון מתעכב מזה שלושה וחצי חודשים עקב צו המניעה הזמני שניתן ואין מקום להותיר מצב זה של העדר ניהול והפסד כספי, עד לברור הערעור, במיוחד לאור העובדה שהמבקשת אינה מבקשת שיכריזו עליה כזוכה. אם תזכה המבקשת בערעור, יעמדו לה סעדים שונים, מה גם שהמשיבה 1 הבהירה כי במקרה זה יהא בידה להפסיק את ההתקשרות עם המשיבה 2 לניהול החניון.

הבקשה נדחית. המבקשת תשלם הוצאות בסך 5,000 ש"ח לכל אחת מהמשיבות.